פרע מנוקב
Hypericum perforatum
עשב רב-שנתי בעל קני שורש זוחלים וענפים מרובים, זקופים ומסתעפים בחלקם העליון. גובהו 20-100 ס"מ. העלים נגדיים, יושבים, קרחים ובעלי בלוטות שקופות המייצרות ומפרישות שמנים אתריים והנראות כנקבים, מכאן שם המין. אורך העלים מגיע ל-12 מ"מ, הם מוארכים וגונם צהוב-ירוק. גודל הפרחים 2-3.5 ס"מ והם ערוכים בקבוצות בקצות הענפים. עלי הגביע תמימים-מחודדים. עלי הכותרת בצבע זהב, ובעלי כתמים שחורים זעירים. האבקנים מרובים וערוכים מאוחים בבסיסם ב-3 אגודות.
כאשר ממוללים ומועכים פרחים ופירות מופרש נוזל אדום.
הפריחה בחודשים מאי-יולי.
תמציות מהעלים משמשות ברפואה צמחית לטיפול כנגד דיכאון. ברפואת הצמחים ידועים גם שימושים של הצמח למחלות רבות נוספות. מצד שני, הצמח רעיל לצאן ובקר. החומרים הפעילים הם היפריצין, פסאודוהיפריצין והיפרפורין.
הצמח נמצא בעמק החולה, בגולן הצפוני ובמרגלות החרמון בשמונה אתרים מתועדים, אך לפי הערכה יש בסך הכל כעשרה אתרים. בעמק החולה נמצא בשמורת הסחלבים של חורשת טל, בחצבאני ובעין דן. בצפון הגולן נמצא בשלושה אתרים באזור יער אודם ובבניאס. בחרמון הנמוך נמצא בעמק יעפורי.
מופיע בארץ בשני מעונות שונים לגמרי: שטחים עשבוניים בשולי מעיינות וחורשים פתוחים.
הסוג פרע מונה כ-370 מינים הגדלים באזורים טרופיים וממוזגים ובהם עצים, שיחים ועשבוניים. לכל המינים בסוג אופייניות בלוטות שמן אתרי המנקדות את שני צידי העלה. מינים אחדים משמשים כצמחי נוי וכצמחי מרפא. בארץ גדלים עוד תשעה מינים של פרע בבתי גידול שונים.
פרע מנוקב נמנה על "סקציית פרע" (Sec.Hypericum) שאופייניות לה בלוטות שחורות המופיעות תמיד על הגבעולים, העלים וזירי האבקנים, אך בעלי הגביע ובעלי הכותרת נוכחותן לא עקבית. על סקציה זו נמנים בישראל שלושה מינים: פרע מסולסל, פ. מנוקב ופ. מחודד. בעוד שלפרע מחודד יש ארבע צלעות בולטות לאורך הגבעול, הרי לשני המינים האחרים רק שתי צלעות אורך. לפרע מסולסל יש שולי עלה גלוניים בעוד שבפ. מנוקב השוליים תמימים; כמו כן התפרחת של פרע מסולסל עגולה ודמוית כדור בעוד זו של פרע מנוקב מוארכת וכל הצמח זקוף. פרע מנוקב ופ. מחודד הם צמחים נדירים של בתי-גידול לחים ואילו פרע מסולסל הוא מין "שוטה" (weed) נפוץ ביותר בישראל בחבל הים-תיכוני. מין נוסף בסוג, פרע אזובי, אינו קרוב לפרע מנוקב, אולם דומה לו מאד במבט שטחי, במיוחד במופע הזקוף ועשיר הפרחים. הוא נבדל מפרע מנוקב בעלי גביע משונשנים ולא תמימים. זהו צמח נדיר של קרחות יער וחורש בגליל, אשר מופיע גם בקרקעות העמוקות של עמק יזרעאל. המין לא נכלל בספר האדום בשל ריבוי אתריו והעובדה כי הוא לא התמעט בעשרות השנים האחרונות.
* חלק מהאתרים נגישים ומצויים באיום עקב פיתוח חקלאי. גודל האוכלוסיות הקטן מהווה סיכון דמוגרפי. בית גידולו- מקווי מים נתון לסכנת ייבוש וזיהום המים עקב ירידת מפלס המים הנגרמת משאיבת יתר.
* הצמח מוגן בשמורת חורשת טל ובשמורת יער מסעדה.
* הצמח רחב תפוצה בעולם ואינו נתון בסכנת הכחדה עולמית.
דרושים סקרים נוספים לאישוש המידע על אתרי תפוצתו בעמק החולה ובגולן ולנטר את האוכלוסיות שיאותרו. מומלץ לתחום באזור חורשת טל אתר שבו הצמח יהיה מוגן גם בעמק החולה. מומלץ להכין ייחורים ולגדל צמחים בגני מקלט ובגינות של השמורות בהן הוא גדל.
הצמח מצוי בכל ארצות אירופה כולל האיים הבריטיים וכן בצפון אפריקה, באיים האזוריים, באיי מדיירה ובמערב אסיה. הובא לאזורים רבים בעולם ומתפשט בהן בבר. בארצות אחדות הוא עשב רע ופולש.
צמח עשבוני רב-שנתי נדיר הגדל באתרים רגישים לפגיעה. צמח נפוץ בעולם ומשמש כצמח מרפא ברפואת צמחים, אינו נתון בסכנת הכחדה עולמית.
ליסטון, א. 1985. צמחים חדשים לארץ מן החרמון וצפון הגולן. רתם 16: 41-45.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | |
| משפחה | פרעיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי (ים-תיכוני) |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת הסחלבים של חורשת טל, תל דן, נחל שניר |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
