ערער ארזי
Juniperus deltoides

4.2 סכנת הכחדה
EN

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

שיח-עץ ירוק-עד וקוצני, נופו סבוך וגובהו 2-5 מ' (בטורקיה – עד 15 מ'). העלים מחטניים דוקרניים ואורכם 1.2-2 ס"מ. בצדו העליון של העלה יש שני פסי אורך לבנים וביניהם פס מרכזי-ירוק. זהו סימן השדה העיקרי המבדיל בין ערער ארזי לבין ערער גלעיני וערער מצוי, הנפוצים בטורקיה ובאירופה. העץ דו-ביתי. התפרחת הזכרית היא צבר של אצטרובלים זעירים דמוי ביצה ירוקה, המפזר אבקה צהובה, הופך לחום ונושר לאחר הפריחה. התפרחת הנקבית היא אצטרובל עגול כדורי בלתי נפתח. הפרי בקוטר 8-12 מ"מ, ועם הבשלתו צבעו הופך מירוק לאדום-יין, בשרני ורך, בעל טעם מתקתק. הפירות מבשילים בסתיו.
הפריחה מהמחצית השנייה של דצמבר ועד אפריל, בימים חמים לאחר סופת קור חזקה.

משמש לנוי בדרום אירופה, יש מספר זנים, ביניהם זני "בכות". מהעלים והגבעולים מפיקים שמן לשימוש רפואי.

גדל בגליל העליון באתר אחד בהר שפנים ליד בית-ג'אן. אוכלוסייה זו, המוכרת שנים רבות, היא היחידה בתחומי ישראל, ירדן והחרמון; האתר הוכרז כשמורת יער על ידי הבריטים בתקופת המנדט. שטחה 450 דונם וכיום כלול השטח בתחום שמורת הר מירון. תפוצת הערערים חורגת מעט מגבולות השמורה. העץ לא נמצא עד היום בחרמון ובגולן.

בישראל גדל ברום 830-930 מ' על מסלע מתצורת דיר חנא – דולומיט רך ולעתים חולי. הקרקע- רנדזינה חווארית צהבהבה. הצומח - חברת אורן ירושלים - ערער ארזי עם שפתניים, לוטם וסחלבים רבים. מופיע לרוב בכתמים שבהם הצומח הטבעי הושמד או דוכא ע"י כריתת ענפים ורעייה (רבינוביץ-וין, 1986). באגן הים התיכון נפוץ ביותר ברום 0-2,200 מ' במקומות מופרים במקום היער והחורש הים-תיכוני, על תשתית מגוונת ולאו דווקא על חוואר. כמו כן מלווה יערות ארזים וערערים אחרים ברום גבוה יותר.

הצמח שומר ככל הנראה על יציבות לאורך שנים בממדי השטח שהאוכלוסייה תופסת ובמספר הפרטים הנאמד במאות (סקר של מ. אסף, 1989). בשנים 1989-1991 נצפתה תמותה רבה של עצים גדולים באוכלוסייה זו. חלק מהעצים נראה נגוע וחום. בסקר ב-1989 הובחן כי התמותה מתחילה בהתייבשות קדקוד העץ ומתפתחת לכוון תחתיתו. עד כה לא הובררה הסיבה לכך. השטח נתון לרעייה חזקה. הצמח מוגן בחוק וגדל בשמורת הר מירון.

יש לנטר את האוכלוסייה ולמנוע את גריעת השטח משמורת הר מירון.

כל אגן הים-התיכון מספרד במערב ועד ישראל באזורים שכמות המשקעים בהם עולה על 500 מ"מ. פולש לאזורים סמוכים במקומות בהם נכרת היער והצומח הטבעי הושמד. חודר לאזור האיראנו-טוראני, מטורקיה ועד הקווקז וצפון איראן. ערער ארזי מהווה מרכיב חשוב בחגורת החורש והיער הים-תיכוני ירוק העד. בלבנון הוא שכיח כשיח קוצני מתחת לרום 1,250 מ', בתת-יער של אורן הצנובר.

שיח או עץ נמוך מחטני ירוק-עד קוצני מאוד. אופייני לאגן הים-התיכון. בישראל גדל באתר יחיד בגוש הר מירון, במקוטע מרצף התפוצה, והוא אתר קצה דרומי של תפוצת המין.

שמידע, א. וי. לב-ארי. 1982. הצומח והיערות של דרום לבנון. רתם: 5: 60-61.
רבינוביץ-וין, א. 1986. סלע-קרקע-צומח בגליל. הקיבוץ המאוחד ורשות שמורות הטבע.
Farjon, A. 2010. A Handbook of the World's Conifers. Brill. Pp. 430-433.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליPrickly Juniper, Brown-berried Juniper
שם ערביערער קאדי,דפרון
משפחהברושיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורהר שפנים ליד בית ג'אן

נדירות
1
6
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
1
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (1) גלילות
צמידות: 0
100.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת ערער ברושי
ערער ברושי
ערער ברושי
תמונה מאת זליה מחומשת
זליה מחומשת
זליה מחומשת
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אהל הגבישים
אהל הגבישים
אהל הגבישים
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
סכנת הכחדה חמורה CR