יורינאה טרשית
Jurinea staehelinae
בן-שיח מסועף ומעוצה, סבוך בבסיסו, נושא גבעולי פריחה זקופים רבים בחלקו העליון, גובהו 10-30 ס"מ. כל הצמח מכוסה שעירוּת מוכית נעימה, אשר רובה נושרת עם התבגרות העלים והגבעולים. העלים אינם קוצניים, להבדיל ממיני קוסיניה וקרדה. עלי הבסיס חתוכים-מנוצים, אך עלי גבעולי-הפריחה שלמים ודמויי סרגל. אורך העלה 1.5-3 ס"מ וקצהו מחודד. שפתו גלולה לאחור והוא דומה לעלה מחטני (לכן קרובה היורינאה לארנין ההרים). קרקפות הפרחים נישאות רק בראשי הגבעולים, קרקפת בכל גבעול. כל פרחי הקרקפת צינוריים, סגולים ודו-מיניים. עלי המעטפת צרים, תמימים, מחודדים לקוץ דוקרני מאונקל. המצעית מכוסה זיפים ארוכים. הזרעונים פחוסים עם פסים מקבילים או 4 מקצועות, ופני שטח מגובששים בחלקם. לזרעון ציצית שערות מנוצות, אורכה 12-15 מ"מ, שערות הציצית החיצוניות קצרות מהשערות הפנימיות, וכולן מאוחות בבסיסן לטבעת, ונושרות לבסוף יחד עם חלקה העליון של קליפת הפרי (הפריקרפ).
גדל בארץ רק בהר הנגב בארבעה מקומות הקרובים זה לזה: מעבר ערוד, הר עידו, קרני-רמון ורכס הר לוץ. בהר לוץ מוכרים לפחות שני אתרים (נחל אליאב, נחל אליצור). המין שכיח למדי ברכס לוץ אך לא נעשה באזור סקר יסודי. בחרמון נאסף על ידי טוביה קושניר והבוטנאי קוטשי בדרך לפסגה. שכיח ברכס דובדבן.
סלעי גיר בהרים רמים במדבר מעל רום של 900 מטר. גם באדום בירדן גדלה היורינאה ברום גבוה, בכיסי קרקע במצוקי גיר ובמדרון גירי סלעי.
הסוג מונה 100 מינים הנפוצים במזרח אגן הים התיכון ועד מרכז אסיה. מרכז התפוצה של הסוג הוא במרכז אסיה. במזרח התיכון יש 41 מינים (בטורקיה בלבד 17 מינים), והאזור מהווה את אחד ממרכזי המגוון והאבולוציה הראשיים של הסוג. רוב מיני הסוג הם בני שיח, והם מצטיינים בשוֹנוּת גדולה בצורת העלים. תכונות הזרעון הן סימן דיאגנוסטי קבוע וחשוב. תכונות עלי המעטפת של הקרקפת עומדות במתאם עם תכונות וגטטיביות של הצמח ועם תפוצתו הגיאוגרפית, ועל כן חשובות כתכונות דיאגנוסטיות.
המין נראה לכאורה כאחד ממיני הדרדר הרב-שנתיים, ודומה חיצונית לדרדר דמשקאי. אופייני לכל מיני היורינאה חוד קוצני בקצה עלה המעטפת, תכונה שיש גם לרוב מיני הדרדר. אולם הסוג יורינאה רחוק סיסטמטית מהסוג דרדר: ציצית הזרעון שלו מנוצה, ומקום חיבור הזרעון אל מצעית הקרקפת נמצא בבסיס הזרעון. ועוד: לעומת מיני הדרדר, שיש בהם קוצי-משנה לחוד או לעלי המעטפת, יש ליורינאה חוד קשתי בלתי מתפצל. היורינאה קרובה מצד אחד לסוג קוסיניה הערבתי, ומצד שני לסוג קרדה הים-תיכוני, אך עליה אינם קוצניים.
* לא נעשה סקר צמחים נדירים במזרח הר הנגב, שם גדלה היורינאה. מספר הצמחים בכל אתר הוא בין 10-200, על פי הערכה בלבד.
* כל האתרים בישראל נמצאים בתחום שמורת הר הנגב, הם רחוקים ממקום ישוב או דרך, והסבירות לפגיעה בהם היא נמוכה.
מומלץ לערוך סקר מינים נדירים במזרח רכס רמון, בהר שגיא ובכל הרי המדבר הקרובים שרומם מעל 700 מטר, במטרה לאתר את כל האוכלוסיות. אם מספר האוכלוסיות יעלה על 10 – מומלץ להוציא את המין מרשימת האדומים, שכן אין חשש סביר לפגיעה בו בתוך שמורת הטבע. מומלץ לתחם שני אתרים ובהם לנטר את היורינאה, כולל יבול זרעים שנתי ומקדמים דמוגרפים סטנדרטיים.
זהו מין אנדמי ללבנט: גדל בירדן, דרום ישראל, החרמון, הרי הלבנון, מדבר ג'זירה והמדבר הסורי בסוריה. בירדן גדל המין רק בהרי אדום ברום 1,000-1,550 מטר בסלעי גיר; הוא נעדר שם מסלעי אבן-חול. אינו גדל בסיני ובמצריים.
בן-שיח ערבתי נדיר, הגדל בהרים במדבר הסורי ובחגורת הסְפָר הגבוהה של הסהר הפורה. מזרח הרמון הוא האזור היחיד בארץ שהוא גדל בו, וגם הנקודה הדרומית-מערבית ביותר במזרח התיכון. כיוון שתועדו מעל עשרה אתרים ועודכנה תת האנדמיות של המין, הוחלט בשנת 2020 לשנות את מעמדו של המין ולהורידו לרשימת המינים הנדירים מאוד.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Staehelin's Jurinea |
| שם ערבי | ג'ווריניה |
| משפחה | מורכבים |
| סיווג | ברשימת המינים הנדירים מאוד |
| אקוסיסטמה | הרים במדבר, ערבתי גבוה |
| כורוטיפ | מערב-אירנו-טורני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל אליצור בהר לוץ |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
1
4
|
| המס' האדום |
1
2.1
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | ללא חשש |
