טופח קסיוס

Lathyrus cassius

גדל בארץ בארבע גלילות: גליל תחתון, עמק יזרעאל, עמק עכו וגולן. בגליל התחתון נמצאו רק שני אתרים, שניהם בעמק בית-נטופה, אשר חלקים שלו מוצפים עונתית כל שנה. בעמק עכו התגלו שלושה אתרים, כולם במקטע שבין קיבוץ שומרת, גן הבהאים ושטחי החקלאות ממזרח להם. בעמק יזרעאל נמצאו ארבעה אתרים במקטע עפולה–בלפוריה ותל-עדשים, ואתר בודד בנחל הקישון ליד קריית-חרושת. בחורשת עפולה עילית נספרו בשנת 1993 10,000 פרטים ובחורשת תל-עדשים 1,300. בגולן לא נעשה עדיין סקר, ועד כה ידועים שני אתרים: באחו נוב וליד הר אביטל. המין גדל בחרמון באתר בודד ברום 1,300 מטר מעל מגדל-שמס. המין היה ידוע עד לסקר המינים הנדירים רק מאחו נוב בדרום הגולן.

גדל באדמות עמוקות המוצפות לפעמים בחורף. גדל לרוב בכתמים הפורחים בפריחה שופעת מרהיבה.

על הסוג – ראה טופח עדין.
טופח קסיוס דומה במראה הכללי להרבה מיני טופח חד-שנתיים הגדלים בארץ כמו טופח ירושלים וטופח חד-שנתי. המין נבדל מהם באופן ברור בצבע הכותרת הורוד, בעוקץ הקשיח, באורך התרמיל הקצר (הבלוטי בצעירותו) ובצורת הזרעים. דומה בעלוותו לטופח ירושלים, אך לטופח קסיוס רק 1(2) פרחים בכל תפרחת. שלושת המינים נבדלים ביניהם במבנה הזרעים ובארגון הגבשושיות של קליפת הזרע. שלושתם שייכים לקבוצה נפרדת בתוך סקציית Sec. cicercula שנמנים עמה עוד 4 מיני טופח הגדלים בישראל (ריסני, מעורק, נאה וחד-עורקי).
טופח גולני, מין חדש למדע אשר תואר על ידי פליטמן וכוהן מהגולן (Plitman et al.,1995) הוא מין קרוב מאוד לטופח קסיוס. נמצא עד כה רק באזור אחו נוב, שם גדל גם טופח קסיוס, ומהווה אולי יחידה טקסונומית תת-מינית בתוך טופח קסיוס. יתכן שטופח גולני הוא "נגזרת הכלאה" של טופח קסיוס ומין טופח נוסף, אך נושא זה טעון בדיקות ביולוגיות ומולקולריות.

* בארץ 14 אתרים בארבע גלילות.
* מספר האוכלוסיות הרב ביותר נספר בעמק יזרעאל, אולם האוכלוסיות הגדולות ביותר נמצאות בעמק עכו מזרחית לקיבוץ שומרת, שם נמנו אוכלוסיות ענק ובהן 600, 10,000 ו-50,000 פרטים בשטח של 40-62 דונם. גם בעמק יזרעאל ובעמק בית-נטופה נמנו אוכלוסיות עם אלפי פרטים בשטח של עשרות דונמים.
* עדיין לא נעשה סקר מינים נדירים בגולן, וקרוב לוודאי ששם גדלות אוכלוסיות נוספות. המידע כיום מורה כי 90% מהאוכלוסיות גדלות בעמקי הגליל ובחוף הגליל המערבי, בבית-גידול מאויים ביותר בישראל: הם גדלים באדמה חרסיתית כבדה, מוצפת עונתית, אשר בשוליה מתנהלת חקלאות אינטנסיבית עתירת שימוש בדשנים.

מומלץ להכריז על אוכלוסיה אחת בעמק בית-נטופה ואחת מזרחית לשומרת כשמורות טבע. מומלץ לערוך סקר אתרים בגולן ולתחם בגליל שתי אוכלוסיות ולנטרן.

המין אנדמי למזרח התיכון: צפון ישראל, לבנון, מערב סוריה, קפריסין, דרום מערב טורקיה ומזרחה לאורך דרום טורקיה עד לצפון עירק ומערב אירן.

קטנית חד-שנתית יפת-פרחים, הגדלה במעונות של אדמת עמק מוצפת עונתית. בסך הכל נספרו בארץ 14 אתרים בארבע גלילות. הצמח מאוים ביותר בישראל, כי בית-גידולו נתון לפגיעה מתמדת עקב חקלאות אינטנסיבית, תפיסת מי-תהום ופיתוח. זהו מין אנדמי למזרח התיכון, המגיע בישראל לקצה גבול תפוצתו העולמי.

Plitmann, U., Gabay, R. and Cohen. O. 1995. Innovations in the Vicieae (Fabaceae) from Israel. Israel J. of Plant Sciences 43:
249-258.