בת-אורז משושה

Leersia hexandra

גדל בעבר בארץ בחמש גלילות: הגולן (רק בשוליים הנמוכים ליד עמק החוּלה), עמק החוּלה, בקעת כנרות, שרון ופלשת. בפלשת נכחד מכל אתריו (בעבר נחל רובין, ירקון) ובשרון שרד רק באחו בנימינה ונכחד מברֵכת-בטיח. בבקעת כנרות גדל רק בבקעת בית-ציידה (בשפך נחל דליות (מג'רסה) ובשפך הירדן). בגולן גדל רק בנחלים שנותרו בהם מים זורמים סמוך לעמק החוּלה ברום נמוך: נחל גילבון, נחל שוח, עין-דבשה ועין עזז. מקומות אלה, ברום 180-190 מטר מעל פני הים, קרובים מאוד לעמק החוּלה, והכללתם בגולן הינה מצג פורמלי בלבד. המין לא נמצא בנחלים המתנקזים לבקעת בית-ציידה.
עמק החוּלה היא הגלילה אשר בת-אורז שכיחה בה ביותר ואתריה עדיין לא נכחדו, במיוחד במעיינות המזרח: היא גדלה בעין תינה, עין דבשה, עין בדולח, באחו גונן ובעינות נוחיילה. היא נכחדה כנראה מעין תאו (ג'חוּלה) ומנחל עינן, שם הייתה ידועה אוכלוסייה גדולה. ישנה גם תצפית יחידה לא בטוחה מתל-דן.

ביצות ומקווי-מים, במיוחד שולי תעלות זרימה, פלגי מעיינות וגדות נחלים. יוצר "דשא" גבוה (50-80 ס"מ) בשולי נחלים ושקעים לחים בשולי בריכות וביצות.

בת-אורז היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל 17 מינים הנפוצים באזורים טרופיים וסוב-טרופיים, בעיקר בעולם הישן. מין אחד בלבד מגיע בתפוצתו לאירופה (בת-ארז משושה בספרד). הסוג קרוב לסוג אורז, אך נבדל ממנו בקיום מוצים עקרים בתפרחת. במין אחר של בת-אורז משמשים הזרעים כדגני מאכל בדומה לאורז.

* בסך-הכל ידועים כיום 17 אתרים המרוכזים רובם בעמק החוּלה.
* בית-גידולו בסכנה רבה ויש חשש מהרס מקרי ומפיתוח מקורות המים לצרכים שונים.
* קשה לספור בצורת גידול של דשא צפוף מספר פרטים; ברוב האתרים מספר פרטים קטן, אך יש אתרים (עין תינה, אחו גונן בעבר, אחו בנימינה) שנספרו בהם 300-350 צמחים. ייתכן שבת-אורז הוא צמח המשגשג ועושה זרעים רק בהיותו שליט, ובאתרים שאיננו שולט בהם נמצאת אוכלוסייתו בשלבי גסיסה,
* כמעט כל האתרים בחוּלה, בבקעת בית-ציידה (שמורה זו אינה מוכרזת) ובשרון נמצאים בשמורות טבע, אולם יש לדאוג לממשק נאות כדי לייצב אוכלוסייה גדולה של בת-אורז. רעיית בקר בלתי מבוקרת בשמורות הצפוניות (כמו בעינות נוחיילה) מסכנת את האוכלוסייה בגלל אכילת יתר.

עריכת סקר באתרי מקווי מים בבקע הירדן ובמורדות הגולן לאיתור בת-אורז משושה. ניטור אוכלוסיות עין תינה וגלבינה והשבת אוכלוסיית נחל עינן ושיקום בית-הגידול ומשטר המים (הומלץ גם לגבי הצמחים – אמניה מצרית ואשבל ארך-שיבולת). מומלץ להוציא את הבקר מכל השמורות שגדלה בהם בת-אורז, ורק לאחר שנה להשיבו באופן מבוקר ומתוכנן.

גדל באזורים רבים, מרכז תפוצתו באזורים טרופיים וסוב-טרופיים: בספרד ואיי מדיירה, ובכל ארצות המגרב, לוב, מצריים וסוריה-לבנון. חסר בצפון הים התיכון מטורקיה לצרפת. באזור האירו-סיבירי ידוע רק בקווקז ובחופי הים השחור. במזרח אפריקה גדל בסודן, אתיופיה, קניה ועד טנזניה. באפריקה – באנגולה, דרום-אפריקה וארצות אפריקה הטרופיות. כמו כן נתון מהודו ומדרום אמריקה ואין מידע אם הוא שם גֵּר או טבעי.

דגן רב-שנתי הגדל במקווי-מים. בהיבט שמירת הטבע הוא דומה למיני דגניים וגומאיים רבים הגדלים במקווי מים בלבד, ואוכלוסיותיהם ומספר אתריהם בישראל הצטמצם מאוד בשישים השנים האחרונות. ראוי לציין כי בעמק החוּלה ובעמק הירדן לא נעשה סקר מינים נדירים, ועל כן הידע שלנו על מגוון הצמחייה באזור ובמיוחד על המינים הנדירים של מקווי המים זעום ביותר. ישנו גם קושי גדול להגדיר ולהבדיל בין מיני הדגניים ומיני הגומאיים באזור, ועל כן מומלץ סקר יסודי שלהם הכולל איסוף, הגדרה ועיבוד סיסטמטי. במקביל יש לפעול להכרזת כמה שיותר שמורות טבע באתרים שבת-אורז גדלה בהם, ולפעול לשיקום בית-גידולה ולהשבחת איכות המים.