מרואה עבת-עלים
Maerua crassifolia
מבוסס על:
שיח גבוה או עץ נמוך ירוק-עד וסבוך שגובהו 5-3 מ' יכול להגיע עד 8 מ'. מבסיסו יוצאים ענפים ארוכים, קשתיים ודוקרניים במקצת. העלים פשוטים, בשרניים מעט, בסיסם דמוי יתד וראשם קטום ומשונץ קלות ליד העורק המרכזי. אורך העלה כ-13-10 מ"מ ופטוטרתו קצרה ביותר. לענפים הצעירים כסות שעירה במקצת וקליפתם אפורה ומחורצת לאורכה. הפרחים ערוכים בקבוצות של 2-4. הכותרת חסרה לחלוטין. הגביע בעל צינור שאורכו כ-8-10 מ"מ, המסתיים ב-4 אונות מפושקות אשר נכפפות במשך הפריחה כלפי מטה. בתוך הגביע מצויה עטרה מצויצת העולה מהמצעית. זירי האבקנים – 30-20 במספר – מאוחים עם העוקץ שעליו נישאת השחלה. עוקץ השחלה ארוך ובולט. פירות מופיעים רק מאמצע אפריל, והם מבשילים ונשארים על העץ עד יולי. הפרי בית גלעין שקוטרו 1 ס"מ ולו זרע אחד ולעיתים רחוקות שני זרעים. הפריחה השופעת, אך מספר הפירות הבשלים קטן מאוד – תופעה האופיינית לעצים בכלל וכנראה לעצי המדבר בפרט. שיעור החנטה בעין גדי הוא 1% ובנחל לוט – 15% (בלכר, 1999).
שם הסוג העברי כשמו הלטיני, והוא נגזר כנראה מהשם הערבי המקומי "מרו". שם המין מציין את תכונת העלה, שהוא בשרני במקצת בהשוואה למינים אחרים בסוג.
תחילת הפריחה בסוף דצמבר או בינואר, שיאה במארס-אפריל, ופריחה דלילה נמשכת גם במאי-יוני.
במערב אפריקה הוא משמש מזון לגמלים. הסות (הקליפה) משמש להכנת משקה ולטיהור מים. לעלים יש שימושים רפואיים שונים ברפואה העממית והפירות ראויים למאכל. מהעץ מכינים כלי עבודה שונים והאפר משמש להכנת צבעים, דיו ולקעקועים. יש והענפונים משמשים כקסמי שיניים.
הצמח נמצא בארץ בגלילת ים-המלח בשני אתרים: בעין גדי (חמישה עצים) ובנחל לוט מתחת למצוק מפנה דרומי (שלושה עצים). בנחל חימר נמצא שיח יחיד למרגלות מצוק גבוה בקיר דרומי, אשר התייבש (בלכר, 1999). לאחרונה נשתלו צמחים ממשתלת רשות הטבע והגנים בעין גדי לאורך כביש חוף ים המלח ובכניסה לנחל דוד. בצד הירדני של ים-המלח גדלים מאות שיחי מרואה בעיקר במניפות סחף של וואדיות מואב וצפון אדום במישורים לאורך ים-המלח.
מדרונות סלעיים בנאות מדבר, לרגלי מצוקים בוואדיות של מדבר יהודה בשולי ים-המלח. בירדן הצמח גדל במישורים ולאו דווקא בתוך הקניונים. כאן הם גדלים על תשתית קונגלומרט של אבן-חול או גיר או גרניט בערוצי קטנים וגדולים של מניפות הואדיות הגדולים היוצאים לחופי ים-המלח.
בסוג מרואה 50 מינים שתפוצתם באפריקה ובתת היבשת ההודית. לדעת זהרי הפרטים של מרואה עבת-עלים בעין גדי הם זן מיוחד "זן ים-המלח" וסימניו - הפרחים מופיעים באגודות של 2-4 בלבד, הגביע מכוסה שערות צפופות, השחלה קירחת, הפרי כדורי ולו זרע אחד על פי רוב. זאת לעומת עצי המרואה במזרח אפריקה, שלהם פרי מוארך יותר ובו עד 10 זרעים.
* אוכלוסיות הבר מונות לרוב פרטים בודדים בכל אתר, אולם הנטיעות כוללות עשרות פרטים.
* יתכן ששנות בצורת תכופות מסקנות את הפרטים בעין גדי ונחל לוט.
* הצמח מוגן על פי חוק ואתריו מצויים בתחומי שמורות מדבר יהודה ועין גדי.
* הצמח נפוץ באזורים הסודניים בעולם ואינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.
מומלץ לאכלס ולתגבר אוכלוסיות קיימות באתרים מתאימים באזור התפוצה של המין. פעולת השבה מוצלחת ע"י ריבוי במשתלה ושתילה בעין גדי כבר נעשו ועשויות להבטיח את המשך קיומו של המין בישראל (בלכר, 2004; בלכר, 2010; בלכר ובלכר, 2001).
שיח סודני הנפוץ בכל צפון אפריקה, ממרוקו ומאוריטניה במערב דרך חצי האי ערב ועד פרס ופקיסטן במזרח. האוכלוסיות הגדולות בעולם של מרואה עבת-עלים גדלות במישורי הסהל מדרום לסהרה – ניג'ר, צ'אד, מאלי; במזרח אפריקה – סומאליה, סודאן ומצרים. שם הן גדלות בתוך סוואנות יובשניות ושיחיות פתוחות קוצניות במשטר משקעים של 100-400 מ"מ גשם כאשר 9-11 חודשים בשנה אין שם גשמים כלל. באזורים אלה הוא שולט יחד עם מיני שיטה, מור, מעלה עשן, סלוודורה, זקום וצלף רותמי.
בירדן המרואה שכיחה למדי בקטע שבין צומת כרך-מזרעה לבין צאפי. מעניין שלא נמצאה בדרום סיני.
שיח או עץ נמוך הגדל בערוצי ואדיות ולרגלי מצוקים באיזור ים המלח ודרום מדבר יהודה, נדיר מאד ונמצא בטבע בסכנת הכחדה מתמשכת. על אף היותו נפוץ באיזור הסודני בעולם, יש חשיבות רבה לשימור אוכלוסיית מדבר יהודה, שתוארה כזן אנדמי. זו האוכלוסיה הצפונית בעולם של המין, המקוטעת משאר האוכלוסיות. נטיעות של הצמח שכבר נעשו באיזור עין גדי תורמות לשימורו בישראל ומומלץ לבצע איכלוסים נוספים בטבע.
בלכר מ. 1999. שמורת עין גדי בשנת 1997 – בהשוואה לחמש השנים הקודמות. ידיעון הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, 1 (נספח מקצועי): 12-20.
בלכר, מ. ובלכר, א. 2001. גינון בצמחי בר בבקעת ים המלח – כלי לשמירת הטבע והנוף. רשות שמורת הטבע והגנים ובית הספר השש שנתי "עין גדי", עמ' 24.
בלכר מ. 2004. ממשק מעיין עין גדי וסביבותיו: תכנית רעיונית והנמקתה. רשות הטבע והגנים, ירושלים, עמ' 14.
בלכר מ. 2010. המשימה: השבת עצי עין גדי. בשביל הארץ, 36: 26-28.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Thick-leaved Maerua |
| שם ערבי | סאוואס |
| משפחה | צלפיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר |
| כורוטיפ | סודאני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל חימר |
| נדירות |
1
4
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.7
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
