מרסיה זעירה
Maresia nana
צמח חד-שנתי קטן, לביד ומאפיר, גבהו 20-10 ס"מ. הגבעולים זקופים או שרועים. העלים מאורכים וכמעט יושבים. אורכם 1-3 ס"מ ורוחבם כ-3 מ"מ. אשכולות הפריחה דמויי סוכך, כאשר תרמילי הפרי המוארכים הנוצרים מהפרחים המוקדמים בבסיס התפרחת, מכסים על הפרחים המאוחרים יותר. בכל פרח 4 עלי גביע זעירים (2 מ"מ) ו-4 עלי כותרת ורודים-לבנים. גודל הפרח כולו 3-5 מ"מ. הפרי הוא תרמיל (קציץ) דק ומוארך: אורכו 2-2.5 ס"מ ורוחבו כ-1 מ"מ. בעת ההבשלה ביובש הפרי מתבקע ב-2 קשוות והזרעים השחומים מופצים ממנו.
מרסיה זעירה נבדלת משני מיני המרסיה האחרים הגדלים בארץ (מ. יפהפיה ומ.ננסית) בפרחיה הקטנים יותר. לשני המינים האחרים יש פרחים גדולים בהרבה (לפחות 7 מ"מ).
הפריחה בחודשי החורף והאביב.
הצמח גדל במישור החוף בגלילות השרון ופלשת, ב-14 אתרים שתועדו בוודאות, אך לפי הערכה הצמח גדל בסך הכל בכעשרים אתרים בארץ. בשרון הוא נמצא באזור קיסריה-חדרה ובשלושה אתרים מבודדים נוספים: נתניה, הוד השרון ומתחם תע"ש. בחוף פלשת הוא נכחד מאזור תל-אביב, בו נאסף מספר פעמים בשנות העשרים-שלושים במאה ה-20, אולם שרד בפתח תקווה, קריית אונו, אזור חולון, ראשון לציון וחולות פלמחים. האתר הדרומי והמבודד של מין זה בארץ הוא אשדוד.
חולות במישור החוף
בסוג מרסיה 6 מינים שתפוצתם ים-תיכונית וסהרו-ערבית. הסוג מרסיה קרוב לסוג מלקולמיה Melcolmia שמיניו גדלים באזור הים תיכוני והסהרו-ערבי ויש הכוללים את מיני המרסיה בתוך מלקולמיה. למרסיה זעירה יש פרח זעיר והיא מאובקת אך ורק באופן עצמאי, לעומת מרסיה יפייפיה שהיא בעלת פרח גדול ופריחה שופעת בכל פרט והאבקה זרה, וכן אי-התאם עצמי בהפריה. דגם זה של מינים חד-שנתיים בעלי פרחים זעירים בעלי האבקה עצמית לעומת מינים חד שנתיים בעלי פריחת ראווה, הקיים במשפחת המצליבים מאפיין שתי אסטרטגיות חשובות ומנוגדות של צמחיפ המתמודדים עם פרמטרים של שפעה ואטרקטיביות למאביקים ולבעלי חיים הרביבוריים: אסטרטגיה טיפוסית אחת היא פרחים בודדים וקטנים עם פרסומת מועטה שאיינם גלויים לא למאביקים ולא להרביבורים וכתוצאה מכך אין צורך בחומרי הגנה כימיים. בפרחים אלה תתקיים האבקה עצמית. לעומת האסטרטגיה השניה - הופעת אוכלוסיות בכתמי ראווה צפופים בהם הצמחים "משקיעים" בפרסומת ע"י פרחים גדולים והעלווה מוגנת בחומרי הגנה כנגד אכילת הרביבורים (Kunin and Shmida, 1997). מרסיה זעירה מאמצת את האסטרטגיה הראשונה.
* הצמח נמצא בישראל רק בשתי גלילות במישור החוף במספר קטן של אתרים. רוב האוכלוסיות שגדלו בעבר באתרים בתחומי המטרופולין של תל אביב - נכחדו ומספר האתרים הכללי בישראל נמצא במגמת ירידה.
* גודל השטח אותו תופסות האוכלוסיות הוא כמה עשרות דונמים והן מונות בדרך כלל בין מאות לאלפי פרטים.
* שטחי החולות במישור החוף מצויים בתהליך מתמשך של התרחבות השטחים העירוניים, במיוחד באזורי חולון וראשון לציון – דבר המעמיד בסכנה אוכלוסיות שעדיין שורדות.
* מוגן בשמורת שקע קיסרי וגדל גם בתחומי הגן הלאומי נחל שורק. שאר האתרים בישראל אינם נמצאים בשמורות מוכרזות.
* אינו מופיע ברשימות של מינים אדומים בארצות הים התיכון של אירופה. אין מידע על המעמד ומצב השימור בארצות אחרות.
יש לנטר את האוכלוסיות הידועות על מנת להכיר את יכולת ההתמדה של התקיימות האוכלוסיות של המין לאורך שנים. מומלץ לתחום בשטחי החולות שעדיין נותרו באזורי חולון וראשון לציון שטחים שישמרו את הצומח הטבעי ובתוכם אוכלוסיות של מרסיה זעירה.
חולות חוף בארצות הים התיכון ובאיים. גדל גם בחולות בחופי הים השחור של טורקיה ובולגריה וכן דווח גם מחופים חוליים של הים הכספי באיראן.
צמח חד שנתי קטן הגדל בחולות מישור החוף במספר קטן של אתרים בגלילות השרון ופלשת. הפיתוח העירוני בשטחי החולות באיזור המרכז מהווה איום עיקרי להמשך קיומן של האוכלוסיות.
Kunin, B. Shmida, A. 1997. Plant Reproductive Traits as a Function of Local, Regional, and Global Abundance. Conservation Biology 11(1): 183-192.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Dwarf Maresia |
| שם ערבי | שג'יירה אל זע'ירה |
| משפחה | מצליבים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מישור החוף |
| כורוטיפ | ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | פלמחים, מאגר דיקוע מנשה |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
