מרסיליה זעירה
Marsilea minuta
שרך מים עשבוני רב-שנתי בעל קנה שורש אופקי דק הזוחל על קרקע לחה בביצות ובגדות מקווי מים, ומשתרש ממפרקיו. ממפרקי קנה השורש מתרוממות אגודות של עלים ירוקים בעלי פטורת ארוכה, חסרי מנבגים. הטרף מורכב משני זוגות של עלעלים הניצבים אחד מול השני (סה"כ 4 עלעלים) מעוגלים בקצותיהם ומחודדים במקום חיבורם לפטוטרת. גודלם 1-2.5 ס"מ. עלי המנבג (ספורוקרפים או "גופי פרי") ערוכים בקבוצות של 2-4 במספר, נישאים על עוקץ הארוך כפליים מאורכם ומחוברים לבסיס פטוטרות העלים. הספורוקרפ גלדני, מעוגל וקטום בבסיסו. המנבגים הזכריים ( מיקרוספורנגיה) והנגביים (מגספורנגיה) מצויים בצברים משותפים בתוך הספורקרפ.
הצמח נאסף פעמים ספורות בשנים 1941-1942 בין הג'חולה (עין תאו) לבית יסמין אשר בעמק החולה ע"י דניאל זהרי וטוביה קושניר. הוא נכחד ולא אותר יותר בארץ. בשמורת החולה ובאגמון החולה נשתלו צמחים אשר מקורם משאולי בקרמן מגונן מקורם מהגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, לשם נאספו מהחולה לפני ייבושה. צמחים נוספים גדלים בגן של עתי יפה בנתיב הל"ה.
ביצות ושולי ביצות. נכחדה בטבע אך גדלה בתרבות במדשאות לחות ובבריכות (עתי יפה, נתיב הל"ה).
הסוג מרסיליה שייך למשפחת המרסיליים, שהי המשפחה היחידה בסדרת המרסילאים Marsileales השייכת למחלקת ה"שרכים האמיתיים" Filicopsida. משפחת המרסיליים מונה בנוסף למרסיליה עוד 2 סוגים. בסוג מרסיליה עצמו כ-65 מינים, באזורים טרופיים וממוזגים. כל המינים גדלים במקווי מים ובביצות. באוסטרליה השתמשו הילידים בעלים ובספורוקרפים למאכל
צמח שנכחד מישראל כנראה כתוצאה מהשינויים שחלו בעמק החולה בעקבות ייבוש האגם והביצה. גם בעבר היה נדיר ביותר ודווח רק מאתר אחד במערב עמק החולה. כיום הוא גדל רק בתנאי תרבות או בעקבות אזרוח בבתי גידול ביצתיים. יש להניח שעקב תפוצתו הגיאוגרפית הרחבה בביצות ומקווי מים בארצות טרופיות - הוא אינו נתון בסכנת הכחדה עולמית.
לתגבר פעולות השבה ואיכלוס שכבר נעשו ולעקוב אחר התפתחות הצמחים.
תחום התפוצה העיקרי הוא טרופי. מופיע בכל ארצות אפריקה הטרופית: סנגל, מאוריטניה, צ'אד, סודאן, קניה, טנזניה, אוגנדה, בנין, גאנה, גיניאה-ביסאו, מאלי, ניגריה, מדגסקר ואיי קומורו. באסיה הטרופית הוא מצוי בהודו ובמלזיה. מחוץ לאזורים הטרופיים הוא גדל בדגם מקוטע בארצות דרום הים התיכון – במרוקו, אלג'יריה ומצרים. מופיע גם באיים הקנריים.
שרך עשבוני של ביצות הגדל בארצות טרופיות אשר נמצא בעבר באתר יחיד בעמק החולה אך נכחד מישראל. נעשו פעולות השבה וגידול בתרבות, שאותן מומלץ לתגבר ולנטר את הצמחים לאורך זמן.
נמליך, ח. ואלטיזר, י. 1985. השרכניים בישראל. דביר
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Dwarf Waterclover, Miniature Waterclover |
| שם ערבי | |
| משפחה | מרסיליים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים תיכונית - לחה |
| כורוטיפ | טרופי בעולם הישן |
| אתר מרכזי לשימור | השבה לחולה |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
-1.0
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | נכחד |
