אלף-עלה משובל
Myriophyllum spicatum
מבוסס על:
צמח מים רב-שנתי טבול, שקליפת קנה-השורש שלו ספוגית ורכה. הגבעולים ארוכים, צבעם אדמדם, ממפרקיהם מסתעפים שורשים אדבנטיביים. בניגוד לצמח המים הטבול קרנן טבוע הדומה לו, שעליו מסתעפים בצורה דיכוטומית, מנוצים העלים של אלף-העלה פעם אחת והאונות נימיות. שיבולי התפרחות נישאות בקצות הגבעולים ומזדקרות מעל המים. הפרחים חד מיניים - הפרחים הזכריים נישאים בראש התפרחת והנקביים בחלקה התחתון. עטיף הפרחים עשבוני ירקרק-לבן. בפרח הזכרי 4 עלי גביע, 4 עלי כותרת ו-8 אבקנים. בפרח הנקבי גביע עם 4 אונות, כותרת זעירה ו-4 עלי שחלה המתפתחים בפרי ל-4 פרודות. ההאבקה ברוח. פרודות הפרי נפרדות בזמן ההבשלה, צפות במשך כמה שעות ולאחר מכן שוקעות במים. הזרעים נאכלים על-ידי עופות. נביטת הזרעים דורשת אור. גם ריבוי ווגטטיבי נפוץ מאוד, וקטעי צמח הניתקים ממנו מסוגלים להשתרש ולהפוך לפרטים עצמאיים.
צמח אקווריונים.
הצמח גדל בעבר באגמים, בנחלים בפלגים ובביצות של עמק החוּלה, בקעת כנרות (הכנרת), בקעת הירדן והשרון (הירקון ונחל התנינים). בתצפיות שאחרי 1980 הוא עדיין נמצא בנחל דן באתרים אחדים ובשנים שונות, בבקעת בית ציידה ובמקורות הירקון. לאלה נוספו אתרים חדשים בגלילת חוף הכרמל (ביצות נחל דליה, נחל דיפלה) ורמת מנשה (עין חשרת), שלא נאסף בהם בעבר. סביר כי חלק מהאוכלוסיות במקומות החדשים (לאחר 1965) הן התנחלויות חדשות טבעיות, בעקבות הפצה ארוכת-טווח באמצעות ציפורי מים. בשנת 2005 נצפתה אוכלוסייה צפופה שלו בגליל העליון באגם בריכת-דלתון (טליה אורון). לדעת שאול בקרמן האתר היחיד שבו גדלות כיום בוודאות אוכלוסיות טבעיות הוא מאגר שעבניה, ואילו ביתר האתרים מקור הפרטים הוא מצמחים שמקורם באקווריונים.
אגמים ומקווי מים מתוקים קבועים. בעבר היה צמח שליט בחברות הצומח של החוּלה לפני ייבושה (Zohary and Orshansky, 1947) ושל הכינרת (Waisel, 1967).
בסוג אלף-העלה 40 מינים, שלרובם תפוצה קוסמופוליטית.
* ייבוש החוּלה וההרעה באיכות מקווי המים בעמק החולה והצטמצמותם חיסלו את מרבית האוכלוסיות. עליית רמת המליחוּת בכינרת בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, שינויי המפלס ולחץ המתרחצים – גרמו להכחדה כמעט מוחלטת מהכינרת של אלף-העלה, אשר היה בעבר הצמח השולט בחברת הצמחים הטבולים. ייתכן שירידת המפלסים ותנודותיהם מסכנים את האוכלוסיות גם בבקעת בית צידה.
* האוכלוסיות הגדלות כיום במקווי מים טבעיים, בין אם מקורן טבעי ובין אם מקורן מאקווריונים, מבודדות מאוד זו מזו.
* על אף שאלף-העלה המשובל הוא מין אדום בישראל, השרוי באיום בגלל הידלדלות מקווי המים המתוקים, ככל הנראה אינו בסיכון עולמי. יתרה מזו, בצפון אמריקה הוא צמח פולש אגרסיבי ביותר שנעשים מאמצים גדולים לצמצם את התפשטותו.
* מוגן בבקעת בית צידה ובמקורות הירקון.
איזרוח בשמורת החוּלה, באגמון החוּלה, השבה לכינרת ותיגבור האוכלוסייה במקורות הירקון.
תחום התפוצה הטבעי הוא בארצות הים התיכון, אירופה ומערב אסיה. החל משנות ה-40 של המאה ה-20 הוא הופיע גם במקווי מים באמריקה, וכנראה שהגיע דרך מי נטל של ספינות או מ"בריחה" מאקווריונים. בארצות הברית הוא צמח פולש בעייתי, המאכלס בצפיפות רבה תעלות, בריכות ומקווי מים אחרים כתוצאה מהריבוי הוגטטיבי הנמרץ. הוא גורם לסתימת משאבות, מפריע לפעילויות נופש, מונע שיט סירות, מתחרה במיני צמחי המים הטבולים המקומיים ומשבש את תיפקוד האקוסיסטמה המימית המקורית.
אלף-העלה המשובל הוא מין שאוכלוסיותיו פחתו ביותר עקב הצמצום במקווי המים המתוקים וההרעה באיכות המים. הסכנה היא מקומית בלבד, שכן הצמח נפוץ בעולם. באמריקה הוא מתפשט כמין פולש ושם דווקא מחפשים דרכים לדיכויו. יש לשקול איזרוח בשמורות טבע של מקווי מים ובאתרי גידול מימיים מתאימים אחרים.
ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1971. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע.
Waisel. Y. 1967. A contribution to the knowledge of the phanerogamous vegetation of Lake Tiberias. Sea Fish res. Sta. Haifa Bull. 44: 3-16.
אתרי אינטרנט:
Washington State Department of Eogy: Water Quality Program:
http://www.ecy.wa.gov/programs/wq/plants/plantid2/descriptions/myrspi.html
california invasive Plants Council:
http://ucce.ucds.edu/datastore/detailreport.cfmusernumber65&surveynumber182
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Eurasian Water-milfoil, Spiked Water-milfoil |
| שם ערבי | מריופילום |
| משפחה | אלף-העלה |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי, ים-תיכוני, איראנו-טורני |
| אתר מרכזי לשימור | מאגר שעבניה |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
