נופר צהוב
Nuphar lutea
צמח רב-שנתי בעל קנה שורש זוחל, עבה, ספוגי ומסועף. העלים טבולים במים, צפים או מזדקרים מעליהם. בדרך-כלל העלים הצעירים טבולים במים כשטרפיהם גלולים; בעלים הבוגרים מתיישרים הטרפים והם צפים על פני המים, אך חלק מהעלים נשאר טבול לצמיתות. העלים הבוגרים רחבים, דמויי ביצה, שוליהם מעוגלים, קוטרם 10-30 ס"מ, פטוטרתם ארוכה, ובמקום חיבורה לטרף יש מפרץ צר שאורכו כשליש מאורך הטרף. פטוטרות העלים ועוקצי הפרחים ארוכים ומכילים רקמת אוורור ספוגית. הפרחים צהובים וקוטרם מגיע עד 5 ס"מ, יוצאים מחיק חפים, ונישאים על עוקץ ארוך הבולט מעל פני המים. חמשת עלי הגביע גדולים, צהובים-מבריקים ונותנים לפרח את צבעו. עלי הכותרת קטנים, מספרם בלתי קבוע ובגבם נמצא צופן. האבקנים המרובים ארוכים וישרים. ההאבקה נעשית ע"י חרקים. עלי השחלה המרובים מאוחים ומעורים במצעית. השחלה עילית והצלקת דמוית דיסק, עם 12-16 קרנים צלקתיות. לאחר ההפריה נוטה עוקץ הפרח כלפי מטה והשחלה שוקעת מתחת למים, שם היא מבשילה. הפרי ענבה דמוית הלקט בגודל 3-4 ס"מ, בעלת רקמת אוורור מפותחת. לאחר ההבשלה ניתק הפרי וצף, ופרודותיו מופצות ע"י המים. הזרעים שמשתחררים מתוך הפרודות הצפות שוקעים לקרקעית. הנביטה מפוזרת בזמן. מאובנים של נופר צהוב נמצאו במשקעי אגמים מן הפליוקן והפלייסטוקן.
לנופר יש כושר תחרות גבוה, וכיסוי פני המים ע"י עליו מונע את התפתחותם של צמחי מים אחרים.
הפריחה - בחודשים מרס-יולי.
קנה השורש שימש כמקור לעמילן בעיתות רעב. העלים והפירות משמשים מזון לדגים ועופות. הצמחים המכילים טאנינים וחומצה גאלית שמשו לריפוי מחלות עור ולצביעה.
הצמח גדל כיום בעמק החולה, בחוף הכרמל ובשרון, בסך הכל ב-9 אתרים מתועדים, אך לפי הערכה גדל בכ-15 אתרים. בעמק החולה הוא נמצא בשמורת החולה ובאגמון, בעין תאו ובעינות עינן; בחוף הכרמל בנחל דליה ובנחל תנינים ובשרון - במקורות הירקון ובקטע העליון של הירקון (בו זורמים מים באיכות טובה יחסית). עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, לפני הזרמת מי הירקון לנגב, גדלו אוכלוסיות רבות לאורך הנהר (אביצור, 1957), כולל בקטע שבין שבע-טחנות לים. בעבר (1924) נאסף בעין חרוד במזרח עמק יזרעאל, אולם נכחד משם.
הצמח מוזכר בפלורה פלשתינה גם בגליל העליון ובחוף פלשת, אולם לא נמצא לכך תיעוד בעשבייה או במקורות אחרים.
בריכות, אגמים, נחלים ונהרות, במים נקיים עומדים או זורמים לאיטם.
בסוג נופר 20 מינים הגדלים באזורים ממוזגים וקרירים מצפון לאזורים הטרופיים. סוג זה הוא אחד מ-8 הסוגים במשפחת הנופריים (Nymphaeaceae), משפחה קוסמופוליטית של צמחי מים וביצה בעלי קני שורש ועלים צפים. הסוג השני בישראל הוא נימפאה (שני מינים, ראה להלן), שלה שחלה תחתית למחצה בניגוד לשחלה העילית בנופר.
* מספר הגלילות שבהם הצמח נמצא פחת מ-4 ל-3. מספר האתרים הכללי נמצא בירידה מתמדת מאז אמצע המאה ה-20: בעמק החולה נעלמו האוכלוסיות של האגם, למעט מה ששרד בשמורה; ובירקון נעלמו האוכלוסיות באתרים של מורד הנחל. בחוף הכרמל נעלם האתר שהיה בביצות כבארה.
* האוכלוסיות מופיעות בטבע כפרטים בודדים או כמושבות צפופות הנוצרות בריבוי וגטטיבי מקני השורש ומכסות את פני המים בשטח של עשרות עד מאות מ"ר.
* ייבוש אגם החולה והפניית מי הירקון למפעלי המים הארציים הם הסיבה העיקרית לירידה הגדולה במספר האתרים שבהם הצמח גדל. הסכנות העיקריות כיום הן ייבוש והתדרדרות באיכות המים. כמו כן סובל הצמח מכירסום ע"י נוטריות, אשר התרבו מאד במקווי המים.
* הצמח מוגן בישראל על פי חוק ואוכלוסיותיו מוגנות בשמורת החולה, בשמורת ברכת תמסח ובגן הלאומי מקורות הירקון.
* אינו מצוי בסכנת הכחדה בארצות אירופה וצפון הים התיכון בהן הוא נפוץ מאד במקווי מים, ואינו מוגדר שם בסכנת הכחדה בקטגוריות IUCN. מצוי בסכנת הכחדה באלג'יריה הנמצאת בשוליים הדרומיים של תפוצתו. במספר מדינות בארצות הברית מצבו הוערך "בסיכון" (endangered).
יש לדאוג לאספקת מים באיכות גבוהה במקומות שבהם הצמח גדל: למנוע המלחה וזיהום הנובעים משאיבת יתר ומדליפה של חומרי דישון והדברה. כמו כן לטפל באוכלוסיות הנוטריות ולהקטין את אפשרויות הגישה אל העומדים של הצמח. מומלץ גם לעודד שימוש בצמח זה בשיקום בגופי מים ובגינון בפארקים.
כל ארצות אירופה, כולל ארצות צפון הים התיכון. אינו מופיע באיים הבלאריים, בקורסיקה ובכרתים. בצפון אפריקה נרשם רק בשני מקומות בצפון מזרח אלג'יריה. נמצא גם כצמח פולש בצפון אמריקה – בארצות הברית ובקנדה.
צמח מים רב-שנתי בעל עלים צפים ומזדקרים הגדל בנחלים ובמקווי מים בעמק החולה, חוף הכרמל והשרון. מספר הגלילות והאתרים נמצא במגמת ירידה. מצוי בסכנת הכחדה עקב נדירותו, הפגיעות של בית הגידול והיותו צמח אטרקטיבי. ברוב ארצות תפוצתו בעולם אינו בסכנת הכחדה.
אביצור, ש. 1957. הירקון – הנהר וגלילותיו. הוצאת הקיבוץ המאוחד
ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | European Yellow Pond-lily, Yellow Pond-lily |
| שם ערבי | נופר, בישנואן אל-חנזיר |
| משפחה | נופריים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי – ים-תיכוני – איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | מקורות הירקון, שמורת החולה |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
3
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
