אדמונית החורש

Paeonia mascula

המין ידוע רק בגליל העליון מגוש הר מירון באגן נחל כזיב עילי, ב-9 אתרים, מאזור הר הלל עד עין הזקן בנחל כזיב. מחוץ לתחום זה מוכרות אוכלוסיות מצומצמות בלבד: שיפולי פסגת הר מירון הצפוניים, הר בר-יוחאי, רכס עפאים, הר חסד והר הארי. סקרים שנערכו בשנים 1973-4 ו-1990-91, וכן תצפיות רבות נוספות, לא הראו צמצום בתפוצת המין וגם לא גילו אתרים חדשים.

מעבה חורש לח של אלון מצוי ואלון תולע, על מסלע גירני וקרקע טרה רוסה שטופה ועשירה ברקבובית ונשר, ברום 900 מטר ומעלה.

באדמונית החורש כלולים טקסונים קשים להגדרה והם סווגו לתת-מינים רבים, על יסוד תכונות של העלעלים. אייג וזהרי (1939) הגדירו את האדמונית מהר מירון כזן מיוחד (var. triternata). לטקסון זה ניתן כיום מעמד של תת-מין, המוגבל בתפוצתו לרומניה, חצי האי קרים, טרנס-קווקז, טורקיה, צפון עירק, לבנון וצפון ישראל. ייתכן שיש הבדלים בין אוכלוסיות הר מירון – הגדלות בגבול התפוצה ומותאמות יותר לתנאים המקומיים – לבין הטקסונים ממרכז תחום התפוצה. אפשרות זו מגדילה את חשיבות ההגנה על האוכלוסיות שבישראל. הסוג יחיד במשפחתו, כולל כ-40 מינים (לאחרונה הופרדה קבוצת מינים לסוג נפרד הקרוי Glaucidium). עיקר תפוצתו באזור הים-תיכוני – בדרום ומזרח אירופה ובצפון אפריקה. מינים אחדים נפוצים עד מרכז ומזרח אסיה, ושני מינים גדלים אף בצפון אמריקה.

* האתרים רחוקים למדי מיישוב, ולכן רגישותם לפיתוח נמוכה יחסית. חלק מהאתרים משתרעים בקרבת דרכי עפר או בשולי חלקות עיבוד ושבילי מטיילים, ונגישותם בינונית. הכשרת חלקות חקלאיות בתוך האתרים, על אף היותם בתוך שמורה מוכרזת, מסכנת את האוכלוסיות. יתכן כי פתיחת החורש על ידי דרכים, כריתת עצים חזקה או הכשרת שטחים גורמת להארה משופרת ולהופעת צמחים גדולים ולפריחה מוגברת.
* רוב האוכלוסיות בגוש הר מירון מרוכזות בתחום של כ-3 קמ"ר בלבד. הדגם הוא של כתמים נפרדים עם מקבצי פרטים רבים, אך אפשר לעתים למצוא גם פרטים בודדים. הדגם הכתמי אופייני גם בארצות אחרות והוא נובע כנראה מריבוי וגטטיבי מוצלח. בעשרות השנים האחרונות יציבוֹת האוכלוסיות בגודלן.
* המין שכיח למדי ביערות טורקיה ויוון, שם לא נשקפת לו סכנת הכחדה.
* המין מוגן על פי חוק. כל האתרים כלולים בתחום שמורת טבע הר מירון, אך עצם שמירת השמורה עומדת בפני ערעורים והתפשטות חקלאות.

1. ניטור רב שנתי של האוכלוסיות בכל האתרים. במקרה של ירידה ברורה במספר הפרחים יש לשקול פתיחת החורש באופן יזום ומבוקר. 2. פריצת שבילי טיול חלופיים בהר הלל (גם אם הדבר מצריך פריצה מכוונת), כדי להימנע מפגיעה אפשרית של דריכת המטיילים הרבים העוברים בשביל המסומן מדי שנה.

נפוץ בכל ארצות אירופה הדרומיות הנושקות לים התיכון, וממשיך בתפוצתו מזרחה עד אירן. באזור הלבנט גדל בלבנון, קפריסין והרי סוריה: ככל שתפוצתו מדרימה גדל הצמח בהרים גבוהים יותר והאוכלוסיות מקוטעות יותר. בקפריסין גדל הצמח מעל רום 1,500 מ.

צמח עשבוני רב-שנתי נדיר בארץ, גדל רק בגוש הר-מירון ומוגבל למספר אתרים מצומצם באגן העליון של נחל כזיב. זהו המקום הדרומי בעולם של תפוצתו. שרוי בסכנת הכחדה בארץ עקב נדירוּתו, תפוצתו המצומצמת והאטרקטיביוּת שלו לקטיפה. כל אתריו מצויים בתחום שמורת הטבע מירון, אך הכשרת חלקות לחקלאות ופריצת דרכי גישה אליהן מסכנות את אוכלוסיותיו.

אורטל, ר. 1975. אדמונית החורש. שמירת טבע בישראל – מחקרים וסקרים, דו"ח מספר 1. 17-33 הוצאת רשות שמורות הטבע.
Eig, A. & M. Zohary. 1939. Plants new for Palestine 1. P.J.B. Vol. 1/3:309
Stern, F.C.1946, Study of the Genus Paeonia.