שלהבית צהובת-עלים
Phlomis chrysophylla
שיח ירוק-עד שגובהו 80-100 ס"מ. מבסיס הצמח עולים ענפים מעוצים מרובים הנושאים גבעולים מרובעים ועלים נגדיים. הצמח כולו אינו דביק. העלים המבוגרים מכוסים שיער צמיר, מצהיבים-מכסיפים, מעוגלים בקצותיהם ולרוב אינם לבובים בבסיסם. הפרחים סדורים בראש הגבעול לרוב בדור בודד ולעיתים רחוקות בשני דורים. דורי הפרחים מוקפים בחפים מרובים. החפים גלולים, דמויי סרגל ואינם עולים באורכם על מחצית אורך הגביע. הגביע צמיר, אורכו 13 מ"מ והוא חופן בתוכו את צינור הפרח; שיניו דמויות משולש או מרצע חד ואורכן כ1- מ"מ. הכותרת גדולה (25-30 מ"מ), בולטת מאוד מתוך הגביע, ראשה קמור כקסדה וצבעה צהוב; אורך שפת הכותרת העליונה 20 מ"מ ואורך השפה התחתונה 15 מ"מ והיא מחולקת לשלוש אונות. הגביע הפורה נשאר על הצמח עונה ארוכה. שלהבית צהובת-עלים דומה מאוד בחזותה הכללית לשלהבית דביקה, אך העלים של ש. דביקה ירוקים, דביקים, ארוכים (5.5-8 ס"מ) ומתחדדים; דורי הפרחים שלה מרובים, חפי הפרח אורכם כאורך הגביע ושיני הגביע ארוכות יותר (3-5 מ"מ).
הפריחה - סוף אפריל ובמשך מאי.
גדלה בישראל רק בגליל העליון, באתר בודד בקניון נחל קדש, באזור המפל הגדול, שם בשטח של כ-50 דונם נמצא הריכוז העיקרי. פרטים בודדים גדלים גם במורד הערוץ ובתחתית המדרונות. בפלורה של פוסט צוין הצמח גם מהרי יהודה, שם נאסף בסוף המאה ה-19 "בין חברון לזוויית אל-פוקא". הניסיונות לאתר את המין בגוש-עציון ובדרום הר-חברון לא צלחו. עם זאת, מצפון לכפר עציון ובהר-מירון מצויים פרטים של שלהבית דביקה הדומים לשלהבית צהובת-עלים במיעוט שעירות בלוטית ובצבע העלים. יתר התכונות מתאימות לשלהבית דביקה. הצמח נפוץ בחרמון, בו יש חיגור ברור בין שלהבית דביקה הגדלה בחגורה הים-תיכונית ברום 200-1,200 לבין ש. צהובת עלים המחליפה אותה בחגורה ההררית, ובהר-דוב, ברום 1,100-1,300 מ', נמצאו בני כלאיים.
בישראל - טרשים וסלעים במדרגות סלע או במצוקים בשטחים חשופים או בחורש פתוח על גבי גיר קשה ברום 200-400 מטר. בנחל קדש גדלים הצמחים במורדות סלעיים תלולים מאוד, בשני המפנים של הנחל, בתוך צומח חורש של אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים. בחרמון - מדרונות אבניים וסלעיים שטופי שמש על תשתית גירית בתחומי יער ספר הררי ברום 1,250-1,900 מ'.
על הסוג - ראה שלהבית סורית.
שלהבית צהובת-עלים שייכת לקבוצת מינים גדולה בסוג של מינים ערבתיים שיחניים, הנפוצים בהרים הגבוהים והיבשים של המזרח התיכון. בלבנט מופיעים עוד שלושה מינים מהקבוצה: שלהבית דביקה, המין השכיח הגדל בחבל הים-תיכוני; ש. המדבר הגדלה בהר הנגב, בנחל פרת ובהרי ערד, ולה חפי פרחים רחבים דמויי עלים זעירים; ושלהבית זהובה בהר הגבוה של דרום סיני. מיני הקבוצה נבדלים אחד ממשנהו בצורה ובגודל של חפי הפרח. דגם התפוצה ביוגיאוגרפי של ארבעה מיני הקבוצה מרמז כי בעבר היה האקלים לח יותר באזורי המדבר של היום. עם התייבשות האקלים בהולוקן הצטמצמה תפוצת מיני הקבוצה במדבר להרים גבוהים תוך כדי הכחדות מצד אחד והתמיינות מצד שני של מינים חדשים, אנדמיים.
* הצמח גדל בארץ באתר יחיד ומבודד מתחום התפוצה העיקרי בחרמון, בלבנון ובסוריה.
* מספר הפרטים בנחל קדש נאמד ב-1,000-2,000. נצפה ייצור זרעים המקנה פוטנציאל של התחדשות ותחלופת פרטים.
* האתר סמוך לשביל מטיילים, אך הנגישות לפרטים נמוכה ובית הגידול אינו מועד לפיתוח. על אף שהצמח בולט לעין, אין סכנת קטיף ממשית.
* מרבית הפרטים גדלים סמוך לשמורת נחל קדש, אך מחוץ לגבולותיה.
* הצמח אינו מופיע ברשימות צמחים אדומים של סוריה ולבנון.
מומלץ לקיים מעקב רב-שנתי באוכלוסיית נחל קדש. כמו כן יש לחקור בשדה ובמעבדה את המעמד הסיסטמטי של המין ביחס לש. דביקה ולקבוע אם אכן יש צורות כלאיים בין המינים, במיוחד בגוש עציון שבהר חברון.
המין אנדמי ללבנון ולדרום מערב סוריה, ברכסי החרמון ומול הלבנון. האוכלוסייה של נחל קדש היא הדרומית ביותר וקרובה אליה גיאוגרפית אוכלוסייה בדרום לבנון מסביבות מבצר בופור, שממנה מצוי גיליון עשבייה בירושלים. מאזור הר אמנוס בטורקיה צוין על ידי בואסייה תת-מין שונה מתת-המין האופייני ובפלורה של טורקיה הופרד טקסון זה, הדומה מאוד לש. צהובת עלים, למין נפרד ואנדמי להרי אמנוס - P. amanica.
שיח אנדמי ללבנט הגדל לרוב ביער הררי. חשיבות שימורו נובעת מכך שהוא גדל בארץ באתר אחד בלבד המהווה נקודת קיצון דרומית ומבודדת מהתפוצה הכללית של המין. האתר אינו רגיש לפיתוח וחלק מהאוכלוסייה מוגן בתחומי שמורת טבע.
דנין, א. ושמידע, א. 1982. "צמחי החודש". טבע וארץ כ"ד/5.
כהן, ע. ושמידע,א. 1989. "צמחים נדירים בישראל - שלהבית המדבר". טבע וארץ ל"א/8.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Gold-leafed Phlomis, Goldleaf Jerusalem Sage |
| שם ערבי | |
| משפחה | שפתניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | הררית-יובשנית ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל קדש |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
