נהרונית מסולסלת
Potamogeton crispus
מבוסס על:
צמח מים שגבעוליו ועליו טבולים כולם במים. הגבעולים פחוסים במקצת. העלים מסורגים, קרומיים, יושבים ומוארכים, רוחבם 0.5-1 ס"מ ואורכם עולה פי חמישה על רוחבם. לאורך העלים ניכרים שלושה עורקים. שפת העלה גלונית ומשוננת. העלים התחתונים ירקרקים ומוארכים, העלים העליונים ביציים-מוארכים וגלוניים מאד. כל העלים מכוסים שכבת גיר לבנבנה. אורך עלי-הלוואי כ- 0.5 ס"מ. אורכן של שיבוליות הפריחה 1.5 ס"מ. הפירות קטנים (4-5 מ"מ כולל מקור) ונישאים במים. בצמחי נהרונית מסולסלת מבריכת-רם לא כל העלים משוננים ולכן אוכלוסייה זו הוגדרה כזן מיוחד - var. phialensis post. נהרונית מסולסלת נכנסת בקיץ לתרדמה - עם עליית הטמפרטורה, נוצרים על ענפי הצמח טוריונים (ניצני רבייה): לאלה שבראש הצמח בסיסי עלים מעובים, מורחבים ונוקשים, ואילו טוריונים הנוצרים על ענפים תחתונים הם צרים וארוכים. הטוריונים נובטים בחורף, לאחר קבלת מנת-קור, ומפתחים קנה-שורש, נושא עלים וענפים.
הפריחה - יוני עד ספטמבר.
הצמח נצפה ונאסף בגולן, בעמק החולה ובגליל העליון ב-9 אתרים. בגולן הוא גדל במאגר בוטמיה וליד שמורת אחילוף החורן. ב- 1996 נמצא באגמון החולה כצמח חדש לעמק החולה על ידי טליה אורון. בשנת 2000 הופיע בשמורת החולה לאחר הצפתה המחודשת ובהמשך נמצא גם באחו גונן ובשמורת דן. ב-2009 הוגדר בבריכת דלתון שבגליל העליון ע"י טליה אורון ושריג גפני ומאוחר יותר נמצא באתר נוסף בדלתון. בעבר גדל גם בשרון, שם נאסף בבריכת בטיח מצפון מזרח לחדרה ב- 1926, אך נכחד משם.
נהרונית מסולסלת גדלה בעולם במגוון רחב של בתי גידול מימיים: אגמים, בריכות, נהרות, נחלים, תעלות ושלוליות.
בסוג נהרונית כ-100 מינים צפים או טבולים במים שתפוצתם קוסמופוליטית. בישראל גדלים 8 מיני נהרונית וניתן לחלקם לשלוש קבוצות לפי צורת העלים ומיקומם: מין אחד, נהרונית צפה P.nodosus, הוא היחיד בעל עלים צפים. יתר שבעת המינים טבולים, אך תפרחתם עולה מעל פני המים. לארבעה מינים עלים צרים: נ. נימית P.trichoides, נ. מסרקנית P. pectinatus, נ. ברכטולד P. berchtoldii ונ. חוטית P.filiformis. לשלושה מינים עלים מורחבים והם: נ. שקופה P. lucens, נ. לופתת P. perfoliatus ונ. מסולסלת P.crispus.
במשפחת הנהרוניתיים רק סוג אחד נוסף - ברכנית – Groenlandia שבעבר נכלל בסוג נהרונית. לברכנית עלים נגדיים בניגוד לעלים המסורגים בנהרונית. בישראל נמצא פעמים ספורות בכמה מקווי מים המין ברכנית צפופה Groenlandia densa, אך קרוב לוודאי שהוא אינו טבעי בארץ ומופיע באורח אפיזודי באתרים בודדים.
* מספר הגלילות (3) בהם הצמח גדל כיום בישראל דומה לזה שהיה בעבר, אך הוא נכחד מהשרון ומצד שני נמצא בשנים האחרונות אתר חדש בגליל העליון (בריכת דלתון) שעליו לא דווח בעבר, וכן הצמח נמצא גם בשמורת החולה ובאתרים נוספים בעמק. ייתכן שהוא גדל באתרים אלה גם בעבר, אך לא התגלה בהם. * לעתים נמצאים פרטים בודדים בכל אתר אך באופן כללי אין די מידע על גודל האוכלוסיות.
* הפגיעה הקשה במקווי המים בישראל – התייבשות, הידרדרות באיכות המים וזיהום – מהווה איום עיקרי על האוכלוסיות הקיימות.
* הצמח מוגן בשמורת דלתון, שמורת החולה, בשמורת דן ובאחו גונן. סביר להניח שהימצאותו באגמון החולה עשויה להבטיח את הישרדותו.* הצמח נפוץ מאד בעולם ולא נשקפת לו סכנת הכחדה עולמית.
מעקב וניטור האוכלוסיות הקיימות, תיגבור האוכלוסיות בשמורת החולה ובאגמון החולה וניסיונות איזרוח במקווי מים נוספים.
צמח בר רחב-תפוצה במקווי מים ביבשות אירופה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. הובא באינטרודוקציה לניו-זילנד, לצפון אמריקה ולדרום אמריקה.
צמח מים טבול שנמצא בישראל במספר קטן של אתרים בגולן, בגליל העליון ובעמק החולה. הרגישות הרבה של בתי הגידול המימיים להשפעות אדם מהווה את גורם הסיכון העיקרי. הצמח רחב-תפוצה בעולם ואינו נתון לסכנת הכחדה עולמית. בשל מציאתו באתרים חדשים הוחלט ב-2020 לשנות את מעמדו לעל סף איום.
ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Curled Pondweed, Curly-leaf Pondweed |
| שם ערבי | חיליס |
| משפחה | נהרוניתיים |
| סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | קוסמופוליטי |
| אתר מרכזי לשימור | אגמון החולה |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
2.6
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |
