אברנית הנשר
Pteridium aquilinum
מבוסס על:
שרך רב-שנתי זקוף, המגיע לגובה של כמה עשרות ס"מ. קנה-השורש מעובה, מתפשט ומסתעף בקרקע. טרף העלה דמוי משולש, מנוצה 3 פעמים לעלעלים קטנים. בבסיס העלעלים יש בלוטות צוף המושכות נמלים. העלים רעילים לבקר ולצמחים שכנים (אפקט אללופאתי). צברי המנבגים ערוכים ברצועות בשולי העלעלים. הצמח מתפשט בדרך וגטטיבית באמצעות הסתעפות קני-השורש, ומהווה על כן בארצות רבות עשב רע קשה להדברה. נוטה כנראה להתנוון בתנאי צל (עתי יפה – מידע בעל פה).
קני-השורש המעובים מכילים עמילן ומשמשים למאכל באזורים שונים בעולם. אך נמצא שיש בהם גם חומרים מסרטנים. קני-השורש שימשו גם לעיבוד עורות ולתעשיית סבון. מהעלים הכינו נייר, ותמציות מהעלים שימשו להכנת צבעים. משמש בטורקיה לריפוד עגלות להובלת תוצרת חקלאית.
גדל כיום ובעבר בעמק החוּלה. נאסף בחוּלה בשנות השלושים והארבעים, וזוהה שוב בשנת 1967. בתחום אגם החוּלה שיובש שרדה עד היום אוכלוסייה יחידה בשפך המקורי של נחל עינן לאגם החוּלה. מאז 1998 קיימות תצפיות על הצמח בשמורת החוּלה (טליה אורון ודידי קפלן), והוא התאזרח שם כנראה מחדש לאחר תקופת הכחדה בת 30 שנה (1967-1998). ייתכן שאלה צמחים שמוצאם באירופה וזו אוכלוסייה מוברת. לאחר 1967 נתגלתה בצפון הגולן אוכלוסייה בת מאות פרטים, הגדלה בשולי מעיין בגדה הדרומית של בריכת-רם. אוכלוסייה זו גדלה בשמש ישירה במדרון של קרקע בזלתית ומצע סקוריה שנובעים ממנו מים. אוכלוסייה שהיא כנראה חדשה גדלה בבריכות הדגים בדפנה, ואולי מוצאה מצמח תרבותי; מתברר כי יותר ויותר מינים של שרכים תרבותיים "בורחים" אל השטחים הפתוחים.
בארץ – שולי ביצות, מעיינות ונחלים בצפון הארץ באקלים קריר. בארצות שמצפון לישראל (שם יורדים משקעים כל השנה) גדל בשטחים מופרעים, באזורים שהיער נכרת בהם או במקומות של עבודות עפר וסלילת כבישים, לפעמים בשקעים לחים. מהווה עשב רע בשדות.
סוג יחיד במשפחת האברניתיים. הסוג כולל רק מין אחד ובו שני תת-מינים: תת-המין aquilinum הגדל בחצי הכדור הצפוני ובאפריקה, והתת-מין caudatum, הגדל בחצי הכדור הדרומי.
* התייבשות מקווי-מים עלולה לגרום להכחדת האוכלוסייה בבריכת-רם.
* לצמח אוכלוסייה יחידה ששרדה, והיא מקוטעת מהאוכלוסיות שבארצות שמצפון לה.
* האוכלוסייה שליד בריכת-רם מונה מאות פרטים.
* בארץ הצמח נדיר מאוד ושרוי בסכנה חמורה, אך אין סכנה עולמית לקיומו.
* אינו מוגן בשמורה, אך מוכרז כצמח מוגן בתוקף היותו שרך.
מומלץ לשמור את אוכלוסיית בריכת-רם, שהינה פריפריאלית, טבעית ומקוטעת.
לא מומלץ לנסות ולאזרחו אלא באגמון החוּלה. יש לקיים ניטור קפדני של האוכלוסיות המאוזרחות עקב הפוטנציאל שלו להתפשטות אגרסיבית.
קוסמופוליטית. זהו השרך הנפוץ ביותר באזורים הממוזגים. אוכלוסיית החוּלה היא הדרומית ביותר במזרח התיכון.
שרך נפוץ ביותר בעולם כעשב רע אגרסיבי וכצמח של מקומות מופרים, אך בארץ הוא פריפריאלי ומוגבל לבית-גידול לח. כיום ידועה רק אוכלוסייה קבועה אחת, בבריכת-רם (אוכלוסיית בריכות-הדגים בדפנה היא חדשה). היה בעבר בחוּלה ונכחד עם ייבושה, אך יש עדויות על הופעתו מחדש מאז 1998. לא מומלץ לנסות ולאזרחו אלא באגמון החוּלה, ושם לנטר בקפדנות. מומלץ לשמור את אוכלוסיית בריכת-רם שהינה טבעית ופריפריאלית.
נמליך, ח. ואלטיזר, י. 1985. השרכניים בשראל. הוצאת דביר, ירושלים-תל אביב.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Common Bracken Fern, Common Brake |
| שם ערבי | דישאר |
| משפחה | אברתיים (שרכים) |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | רב-אזורי קוסמופוליטי, מרכזו אירו-סיבירי |
| אתר מרכזי לשימור | אגמון החוּלה |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
