בן-בצת מרוחק
Puccinellia distans
דגן עשבוני רב-שנתי שגובהו 35-70 ס"מ. הגבעולים גדלים בזווית אלכסונית. טרפי העלים מקופלים, פעורים, הלשונית קרומית ומפוצלת עד בסיסה. התפרחת מכבד מסועף שענפיו מפושקים ורחוקים זה מזה בזמן הפריחה. השיבוליות רפות, לא הדוקות לציר התפרחת, לא מכונסות, חסרות מלענים. בכל שיבולית 4-7 פרחים. הגלומות בלתי שוות, קהות, דקיקות ונראות שקופות, קצרות מהמוץ התחתון. המוץ התחתון קהה בראשו ונראה קטוע. הפרט שנאסף בישראל לעשבייה שונה מהצמחים באירופה בהיותו גבוה יותר, תפרחתו רחבה יותר ושיבוליותיו ארוכות יותר. המין דומה בחזותו לנשרן הדוחן (אין קרבה סיסטמטית), ושיבוליותיו דומות לאלה של ספה המים; הן נראות קטומות בראשן.
פורח מאפריל עד יולי.
גדל בעבר בשתי גלילות – עמק החוּלה ועמק עכו. בשתי הגלילות נאסף בשנות החמישים של המאה ה-20 (1951-1953) ומאז לא נמצא. גדל לפנים במליחת הנעמן ונאסף "בגדות הנעמן" (לכן הציון בכל מגדירי ישראל ובפלורה "ביצות מלוחות"), אך ייבושים רבים יותר נאספו בביצת החוּלה ובראש נחל עינן. נצפה ב-22.5.94 בשולי מעיין בהר קטע למרגלות החרמון ברום 1,030 מ' (תצפית רותם, 22.5.94, יובל ספיר).
רשומה גם תצפית בודדת מבקעת בית-ציידה ב-1974 באפיק נחל כנף, אולם מכיוון שהגדרת המין קשה (הפרט הוגדר בידי מיכאל זהרי) ומאז לא נאסף המין במשך 30 שנה באזור זה – אין אנו מצרפים את בקעת כנרות כאזור שהצמח גדל בו.
ביצות מלוחות ושולי בריכות ונחלים באדמת טין בוצית כבדה.
הסוג כולל ארבעה מינים שמרכז תפוצתם באזור האירו-סיבירי, והם נפוצים גם לאזור הים-תיכוני ולאזור האיראנו-טורני. הסוג קרוב לסוג סיסנית מצד אחד ולסוגים מתקה וספה מצד שני.
הצמח לא נכלל במגדיר הישן של אייג, זהרי ופיינברון (1948), והופיע במגדיר זהרי (1976) ובפלורה פלשתינה (1986).
גדל בעבר בביצות מלוחות בעמק החוּלה, במעיין עינן, וליד חולתא, וכן נאסף פעם יחידה בגדות הנעמן במלחת עכו. לא נצפה בארץ-ישראל המערבית מאז 1953. תצפית בודדת נרשמה בבקעת בית-ציידה בשולי הכנרת.
לאכלס מחדש את בן-בצת מרוחק במליחת הנעמן ליד עכו ובבית-גידול מתאים באזור החוּלה. אפשר לאסוף זרעים מאוכלוסיית הר קטע. מומלץ לערוך סקר צמחים נדירים יסודי בעמק החוּלה ובבקעת כנרות, ולהתמקד במשפחות הגומאיים והדגניים, אשר הגדרתם קשה. עדיין לא נערך סקר כזה באזור מאז קום המדינה. אנו משערים שסקר כזה, שעבור מקווי מים רבים זו ההזדמנות האחרונה, יביא לגילויים חשובים וישנה את התמונה על תפוצה, הכחדה וקיום של רבים מצמחי המים בצפון הארץ.
מין רחב-תפוצה הגדל בכל האזור האירו-סיבירי, צפון-מערב-אפריקה וגם צפון אמריקה. באזורנו הוא נפוץ בטורקיה, איראן, קווקז ואפגניסטן.
דגן רב-שנתי האופייני לביצות מלוחות. גדל לפנים בחוּלה ובעמק עכו, ולא נמצא שם שוב מאז שנות החמישים של המאה ה 20. מין ברור, שקל לזהותו בשדה באמצעות התפרחת המיוחדת שלו. מכיוון שלא מצאנו אותו בשנות השבעים והשמונים בעמק החוּלה ובעמק עכו, קיים חשש סביר שהוא נכחד מארץ-ישראל המערבית, אך כיוון שלא נערך סקר מינים נדירים בעמק כנרות ובעמק החוּלה אין אנו מכריזים עליו "כמין נכחד". כמו כן הוא קיים בוודאות בהר-קטע למרגלות החרמון.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Weeping Alkali Grass, European Alkali Grass |
שם ערבי | בושיניליה |
משפחה | דגניים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
כורוטיפ | אירו-סיבירי ( ים-תיכוני ואיראנו-טורני) |
אתר מרכזי לשימור | עינן, בשולי החולה |
נדירות |
1
6
6
|
---|---|
פגיעות |
0
4
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
5.8
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |