נורית קושטא
Ranunculus constantinopolitanus
צמח עשבוני רב-שנתי, זקוף ושעיר שגובהו 25-70 ס"מ. בעל ציצת שורשים גלילניים וסיביים. הגבעול נושא עלים בעיקר בחלק התחתון שהוא בעל שעירות רכה מפושקת; החלק העליון של הגבעול בעל שערות קצרות צפופות והדוקות. הגבעול העליון מפוצל לסעיפים פורחים. העלים התחתונים מחולקים לשלוש אונות ברורות ומשוננות, הפטוטרת בעלת שעירות מפושקת, הטרף בעל שעירות קצרה-הדוקה. צורת העלה התחתון משולשת בקו חיצוני, העלים העליונים גזורים, חסרי פטוטרת, העליונים ביותר קטנים, סרגליים-אזמלניים. התפרחת – מכבד מסועף. בפרטים גדולים יש הרבה פרחים, בפרטים קטנים יש פרחים בודדים. לעיתים נוצרים גושי פריחה צפופים כאשר כמה פרטים גדלים בצפיפות. הפרחים צהובים, קוטרם 15-25 מ"מ, נישאים על עוקצים ארוכים. הגביע בן חמישה עלים מופשלים, שעירים, הנושרים עם קמילת הפרח. חמשת עלי הכותרת מעוגלים, צורתם ביצה הפוכה, הם גדולים וארוכים יותר מעלי הגביע. בצד העליון של עלה הכותרת יש שקע צופני. הפרי כדורי, מורכב מפרודות רבות וצפופות, קוטרו כ-1 ס"מ. הפרודה עגולה, פחוסה, בקוטר 3-4 מ"מ, שוליה דקים מאד, חלקה למגע, מגובששת בעדינות, עם מקור מאונקל בקצה (שאורכו כ-1 מ"מ).
הפריחה בחודשים אפריל -יוני.
הצמח גדל בעמק החולה, בגולן ולמרגלות החרמון, ונמצא ב-18 אתרים בארץ, רובם בגולן ובחרמון, ולפי המשוער יש כ-20 אתרים. בעמק החולה מוכר רק בעין בדולח. נעלם מנוחיילה ומביצת החולה בהן נאסף בשנות העשרים-ארבעים במאה ה 20. בגולן הצפוני נמצא באזור רכס בשנית – מסיל עסניה - חושניה, באזור סומקה-ווסט, נחל בזלת (דוד פורת, 2009) ובצומת ציר המפלים. בחרמון הנמוך נמצא במעיינות עמק יעפורי, הר קטע, נווה אטיב וחזורי. נאסף בעבר גם בגליל העליון ליד כפר גלעדי ותל חי ע"י שמאלי ונפתולסקי, אך כיום לא נמצא שם עוד. ייתכן שמקומות האיסוף הללו נמצאים למעשה בעמק החולה.
בתי גידול לחים שונים בקרקעות כבדות – שולי מעיינות, שקעים לחים ושטחים מוצפים בחורף. הצמח גדל במקומות בהם הקרקע מתייבשת לגמרי בקיץ וגם במקומות הנשארים רטובים כמעט כל השנה (שולי מעיינות). נמצא בדרך כלל בצומח עשבוני, לעיתים קרובות בשליטה של דגניים וגומאיים רב-שנתיים.
על הסוג – ראה נורית הביצות.
נורית קושטא היא צמח ואריאבילי מאד בעל כמה זנים ומופעים אשר תואר מאיסטנבול במאה ה-19. הצמחים בסוריה, לבנון וישראל גבוהים, ותוארו כזן ארץ-ישראלי (Post, 1932). בטורקיה זן זה עובר בהדרגה לזן הטיפוסי המאופיין בעלים תחתונים גדולים מאד בהם העלעלים רחבים וחופפים. בצפון טורקיה יש טיפוס קטן עלים הדומה לנורית גיאורגית ובהרים גבוהים יש טיפוס ננסי בעל עלעלים צרים (הפלורה של טורקיה,Davis 1965). נראה כי יש צורך בעבודה סיסטמטית נוספת על מנת להבין האם נורית קושטא היא מין וריאבילי רחב תפוצה או שמדובר במספר מינים מקומיים המכליאים מעט ביניהם בשולי תפוצתם. בכל מקרה באזורנו נורית זו היא מין ברור מובחן היטב, שלא מכליא עם מינים אחרים.
* מספר האתרים בגולן ובמרגלות החרמון נראה לפי שעה יציב, אך בעמק החולה מספרם הצטמצם לאתר אחד ואילו מהאתרים בגליל העליון הצמח נכחד כליל (כאמור, ייתכן שאתרים אלה הם בעמק החולה או בגבולו).
* בית הגידול הלח נתון בסיכון מתמיד עקב ניצול מקורות המים וזיהומם.
* חלק מאתרי החרמון נמצאים בתחומי שמורת הר חרמון. בגולן האתרים נמצאים בשמורות מוצעות שאינן מוכרזות. האתר היחיד בעמק החולה – עין בדולח – הוא שמורה מוכרזת.
* המין רחב תפוצה ואינו נתון בסכנת הכחדה עולמית, אולם אם המחקר הטקסונמי יראה שמדובר במין מקומי נפרד, הרי שהסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית. המין מופיע כצמח אדום בספר האדום של קפריסין (Tsintides et al., 2007).
יש להגן על אוכלוסיית הר קטע בפני התפשטות הישוב וחקלאות מטעים מקומית. מומלץ להכריז שמורת טבע באזור מסיל עסניה ובכך להגן אוכלוסיות גדולות.
צמח רחב תפוצה, נמצא ברומניה ובארצות אחרות בבלקן, דרום רוסיה (חצי האי קרים), קווקז, טורקיה, צפון עיראק, איראן, קפריסין, מערב סוריה, לבנון וצפון ישראל. נפוץ ברום מ-0 עד 2,000 (Ds, 1965). נפוץ בטורקיה והופך לנדיר מאד כלפי דרום. בצפון ישראל מגיע לקצה תחום התפוצה.
עשב רב שנתי של בתי גידול לחים בצפון הגולן ומרגלות החרמון ומעט גם בעמק החולה. מין פריפריאלי שצפון ישראל מהווה לו גבול תפוצה דרומי. בית גידולו רגיש להתייבשות.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Constantinople Buttercup |
שם ערבי | שקייק אל-סטמבול |
משפחה | נוריתיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני (איראנו-טוראני) |
אתר מרכזי לשימור | מסיל עסניה |
נדירות |
1
2
6
|
---|---|
פגיעות |
0
2
4
|
אטרקטיביות |
0
1
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
3.2
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |