רכפה כרסנית
Reseda globulosa
מבוסס על:
צמח חד-שנתי כמעט קרח, בעל גבעולים אלכסוניים או זקופים ומסועפים, שאורכם 30-50 ס"מ. העלים מחולקים בדרך כלל לחמש או שלוש אונות סרגליות; עלים בעלי חמש אונות נראים ככף יד. התפרחת היא אשכול ארוך, לעיתים לא צפוף בקצה הגבעול. כל פרח מלווה בחפה שאיר (נשאר גם לאחר הפריחה) שאורכו 15-20 מ"מ. הפרחים ערוכים על עוקצים קצרים. הגביע שאינו נושר בשלב הפרי, הוא בעל שישה עלים קרומיים, לעיתים משוננים בעדינות בשוליים. ששת עלי הכותרת לבנבנים; עלה הכותרת העליון ארוך מעלי הגביע והוא מחולק ל-2-3 אונות; עלה הכותרת התחתון קצר יותר, סרגלי ולא מחולק. בפרח 10-12 אבקנים. אשכול הפירות צפוף או מרווח; עוקצי הפירות מעט ארוכים מהפירות; הפרי הוא הלקט רחב בעל שש בליטות הערוכות במעגל ופתח שיש לו שלוש אונות במרכז, המכיל זרעים רבים. הזרעים חלקים דמויי כליה, צהובים-חומים, גודלם כ-1 מ"מ.
הפריחה חלה באפריל עד תחילת מאי.
הצמח מוכר כיום מהרי יהודה ומהשפלה. בסך הכל ישנם שני אתרים מתועדים, וייתכן שישנם שלושה. בהרי יהודה גדל באתר אחד בראס ביר אל-עיד ליד מצפה יאיר שבחבל מעון (עוז גולן, 2006). בעבר נאסף ע"י מ. זהרי בהרי יהודה באתר נוסף לא ידוע. בשפלה נמצא ע"י מימי רון צפונית למצפה משואה ב-2006. מהנגב הצפוני ישנם איסופים לעשביית ירושלים מאזור שובל מהשנים 1950 ו-1961, אך אין שום דיווחים מהשנים האחרונות וככל הנראה נכחד משם. בספרות (פלורה פלשתינה) הוא נתון מהגולן, אולם לא נמצאו לכך כל סימוכין.
שדות בור ובתות ספר יובשניות.
בסוג רכפה יש כ-60 מינים הנפוצים באגן הים התיכון, מזרחה עד למרכז אסיה לאורכו של האזור האיראנו-טוראני ודרומה באפריקה בעיקר באזורים יובשניים. רכפה כרסנית שונה באופן ניכר מכל שאר מיני הרכפה בישראל בפרי שלה שאינו הלקט מוארך כמו במינים אחרים (Abdallah, 1978), אלא מזכיר במקצת את הפרי של ששן מאפיר שבו יש שש מגורות כמעט נפרדות. הששן מאופיין גם בפרח בעל שש צלקות לעומת 3-4 ברכפה. בארץ גדלים אחד-עשר מיני רכפה, רובם נפוצים וקלים לזיהוי. רכפת הצבעים היא צמח נדיר למדי המופיע בארץ באופן מקוטע בחברות צומח עשבוניות: בבזלות הגולן ובמישורי וגבעות הלס של צפון הנגב. ייתכן שהמקור של חלק מאוכלוסיות אלו בגידולים חקלאיים עתיקים של הצמח לייצור צבע.
* צמח נדיר מאד בארץ אשר גדל בעבר בשלוש גלילות וכיום ככל הנראה גדל רק בשתיים - הרי יהודה ושפלת יהודה. חל צמצום במספר האתרים: בעבר היו ארבעה וכיום יש בוודאות רק שניים.
* האוכלוסיות הקטנות בשני האתרים חשופות לסיכון דמוגרפי מעצם מספר הפרטים הקטן. ייתכן ששינוי באופי החקלאות ממסורתית לאינטנסיבית והסבת שטחי בור לחקלאות יחסלו את בית הגידול הטבעי.
* חסר מידע על מצב הסיכון העולמי, אך בכל מקרה הצמח לא נמצא ברשימות של צמחים אדומים בארצות השכנות. הוא נכלל כצמח בסכנת הכחדה endangered בארמניה, בה הוא מוכר באתר יחיד בדרום המדינה (Gabrielian et al., 1990). בספר אדום זה זו הדרגה החמורה ביותר לפני הכחדה.
מומלץ לסקור בצורה אינטנסיבית שדות בור בחגורת הספר בדרום מזרח הרי יהודה, בשפלה ובנגב הצפוני, במגמה לאתר אוכלוסיות נוספות שלא אותרו עקב כיסוי לא מספיק של סקרים באזורים אלה.
צמח בעל תפוצה מקוטעת במזרח התיכון ובטרנס-קווקז. נמצא בישראל, ירדן (מואב), ארמניה ואזרבייג'ן.
צמח חד-שנתי של שדות בור בחגורת הספר. נדיר מאד בישראל ומצוי כיום בוודאות רק בשני אתרים בהרי יהודה ובשפלה. בעבר נאסף גם בנגב הצפוני אך כנראה נכחד משם. מומלץ להגביר את מאמץ החיפוש באזורים אלה על מנת לוודא את מעמדו כצמח בסכנת הכחדה.
Abdallah, M.S, & De Wit, H.C.D. 1978. The Resedaceae – a Taxonomical Revision of the Family. Mededelingen Landbouwhogeschool, Wagenningen, Holland. Pp. 218-220.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Fat Mignonette |
| שם ערבי | ד'נאבה |
| משפחה | רכפתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | חגורת הספר |
| כורוטיפ | מערב איראנו-טוראני |
| אתר מרכזי לשימור | מצפה יאיר |
| נדירות |
1
5
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
1
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
