פואת הצבעים
Rubia tinctorum

4.7 סכנת הכחדה
EN

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מטפס רב-שנתי המתנשא לגובה של 1-4 מטר, אשר רק בסיסי ענפיו מעוצים ורוב נופו עשבוני וסבוך. הגבעולים מרובעים והעלים מסודרים בדורים של ארבעה בכל דור. העלה מוארך ומחודד בשני קצותיו, אורכו 20-55 מ"מ, צבעו ירוק בהיר והוא בעל עורקים מנוצים. שיכים מאונקלים עדינים מפוזרים על הגבעולים ולאורך העורק המרכזי של העלה ושוליו.
התפרחת דלילה ומורכבת מפרחים זעירים בצבע קרם-זהוב. הפרחים מסודרים בתפרחת דמוית סוכך מבודר, מכבדי בעל מבנה א-סימטרי. הפרח פתוח לרווחה, צורתו גלגלית חסרת צינור, דומה לפרח של דבקה, קוטרו 3.5 מ"מ והוא בעל חמש אונות כותרת משולשות מחודדות. הפרח בעל חמישה אבקנים ועלי בודד; האבקנים מוארכים. כל סוככון חונט פרי אחד מתוך שלושה פרחים. ענבה שחורה עסיסית שקוטרה 3-4 מ"מ (בספרות 4-6 מ"מ) שמבשילה החל מחודש יוני, נאכלת על ידי הציפורים המפיצות את הזרעים למרחוק.
הפריחה באביב המאוחר מחודש מאי ועד אוקטובר. מבשיל פירות לאורך הקיץ ובסתיו.

שם המין- פואת הצבעים, ניתן לה על היותה מקור חשוב לצבע אדום שהופק משורשיה בימי קדם. ביטוי לכך אנו מוצאים בתנ"ך בשמותיהם של אנשים אשר כונו בשמו של הצמח: "ולבני יששכר תולע ופואה" (דברי הימים א': ז', א'). גם בתקופת המשנה הוא היה ידוע כאחד הצמחים החשובים, שבהם צבעו בדים ובגדים: "איסטיס ופואה כדי לצבע בהם בגד קטן" (שבת ט', ה'). עצמותיהם של האיסיים שהתגלו במערות קומראן היו צבועות באדום. מסתבר, שהאיסיים אכלו את שורשי פואת-הצבעים, אשר גדלה בעבר באזור כדי לחזק את עצמותיהם. בבדיקות כימיות של הצמח התגלה, כי הוא מכיל 40% סידן, ו-2 גר' של שורשי פואה היכולים לספק לגוף את תצרוכת הסידן היומית.
צבעי צמחים התאימו לצביעת בדים ובמיוחד אלה העשויים מצמר, שכן פשתן נצבע היטב רק בכחול. המקורות התלמודיים מזכירים צבעים רבים אשר הופקו מצמחים, אולם באריגים צבועים אשר התגלו בחפירות בערבה, במדבר-יהודה וספר השומרון התגלו רק שלושה צמחים עיקריים שתרמו לגוון: ניל הצבעים, איסטיס הצבעים ופואת הצבעים. הצבע העיקרי באריגים הללו – האדום – הופק כנראה משורשיה של פואת הצבעים, תהליך אשר שוחזר ע"י יהודית ספראי (שמיר ובגינסקי; איילון, 1993).

פואת הצבעים נאספה פעמיים בלבד בבקעת כנרות (עמק הירדן העליון), בשני אתרים בגאון הירדן: ממזרח לטירת צבי (אורי אליאב, 1956; נצפתה שם גם בשנות ה-90 ע"י מימי רון ב-2009) וממזרח לכפר רופין (1988). מספר האתרים המשוער הוא שלושה. לא ידוע אם הצמח גדל גם בצד הירדני של גאון הירדן. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 נצפו בהרי יהודה פרטים פליטי תרבות בגבעת רם בירושלים ובמושב מטע.

לא ברור מהו בית גידולו הראשוני של הצמח. בארץ בית הגידול הטבעי הוא גדות לחות של נחלים זורמים. מחוץ לישראל הצמח אופייני לשולי חורש ויער או לאורך גדרות חיות של שיחים ועצים בערבות ועמקים פנימיים, ובנוסף לכך הוא גם גדל בתרבות כצמח המשמש מקור לצבע.

הצמח גדל בישראל באופן טבעי בגלילה אחת בלבד, בשני אתרים. מספר הפרטים קטן. אי יציבות במשטר המים בגאון הירדן וממדים קטנים של אוכלוסייה מהווים איום על המשך קיומו של המין בארץ כצמח בר. אתר אחד מוגן בשמורת גאון הירדן. אינו בסכנת הכחדה בעולם בין השאר בשל היותו צמח הגדל גם בתרבות. נתון במעמד "באיום" (VU) משוויץ.

מומלץ לערוך סקר יסודי לאורך גדות הירמוך והירדן מאל-חמה ועד יריחו במטרה לאתר אוכלוסיות של פואת הצבעים ולגזור מכך תוכנית ניטור ושימור.

תפוצתו היא בעיקרה איראנו-טוראנית: הוא גדל באופן טבעי כנראה במזרח התיכון ובמרכז אסיה עד צפון מערב הרי ההימלאיה. מין זה תורבת באזורים נרחבים של דרום אירופה כצמח צבע.

גדל בישראל כצמח בר נדיר מאד רק בגאון הירדן בבקעת בית-שאן. זהו צמח תרבות חשוב ששימש בעבר כאחד המקורות החשובים לצבע האדום של אריגים. גאון הירדן ושפך הירמוך מהווים עבור המין אתר טבעי ייחודי באופיו שמומלץ מאד לשמרו.

שמיר, א. וע. בגינסקי: אריגים קדומים בארץ-ישראל. מתוך: חדשות ארכיאולוגיות באינטרנט, אתר רשות העתיקות.
איילון, א.1993. "גנדרנות יקרה"- צבעים טבעיים בימי קדם. טבע וארץ, 261: 20-27.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליCommon Madder, Dyer's Madder
שם ערביפוואה סיבאחיה
משפחהפואתיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית (לחה?)
כורוטיפים-תיכוני – איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימורגאון הירדן ממזרח לטירת-צבי

נדירות
1
4
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
1
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (2) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת אולדנית הכף
אולדנית הכף
אולדנית הכף
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת דבקה אפורה
דבקה אפורה
דבקה אפורה
תמונה מאת דבקה עדינה
דבקה עדינה
דבקה עדינה
תמונה מאת דבקה סורית
דבקה סורית
דבקה סורית