חומעת האווירון

Rumex aeroplaniformis

עקב הרס וצימצום בית הגידול של המין, נותרו כיום רק שני אתרים טבעיים בארץ בהם גדל המין, בשרון- האחד בדרום הגן הלאומי חוף השרון והשנייה מדרום ליישוב ארסוף. החל משנת 1996 החלה רשות הטבע
והגנים בהעתקה לאתרים חדשים בשרון על ידי זריעה בשטח. במהלך השנים בוצעו זריעות מזרעים שמקורם באוכלוסייה
הטבעית בארסוף. מידי שנה מתבצע מעקב אחר האוכלוסיות בזמן עונת הפריחה. בעבר היתה בשמורת נחל פולג אוכלוסייה טבעית קטנה, לפחות עד אמצע שנות ה-90. הסקר האחרון (נוה,2001) מציין שם 2 אתרים טבעיים בלבד, שניהם נכחדו מאז. אוכלוסיות נוספות שהיו בעבר בשרון – בבנימינה, קיסריה ואודים – נכחדו. בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 נאסף גם בפלשת, בבני ברק.

חמרה חולית, רגוסול חולי וכורכר פריך-חולי, לעתים בשטחים מבותרים ובמדרונות מוגנים. ברוב האתרים שגדלות בהם כיום אוכלוסיות ניכרת השפעת רסס מי הים. הצומח הוא חברה של אטד החוף, והמלווים האופייניים הם חילף החולות, בן-חיטה שרוני, קחוון החוף ותלתן ארץ-ישראלי.

הסוג חומעה מונה 200 מינים באזורים הממוזגים. חומעת האווירון שייכת לתת-סוג Acetosa. חומעת האווירון היא מין מבודד, המתאפיין בצורת הפרי המיוחדת שלו. חומעת האווירון תוארה למדע על-ידי אהרון אהרונסון בשנת 1906 ושמה המדעי ניתן לה לכבודו של הברון רוטשילד.

אובדן בתי-גידול עקב פיתוח מואץ במישור החוף הוא הסיבה העיקרית להצטמצמות מספר האתרים. לפני 1965 נרשמו בארץ 15 אתרים, וכיום ידועים רק שני אתרים טבעיים.
* האוכלוסיות מופיעות לרוב בכתמים עם עשרות עד כ-1,000 פרטים. כתמים אלה יציבים כנראה בגודלם בתנאים של חוסר הפרעה. האתרים מבודדים ומנותקים זה מזה. הסבירות לחילוף גנים באמצעות האבקה נמוכה ביותר עקב הבידוד. מכיוון שההפצה היא מקומית, אין ככל הנראה מעבר יחידות הפצה מכתם לכתם. למרות כושר הנביטה הטוב אין חומעת האוירון מתפשטת מעבר לכתמים המצומצמים שהיא גדלה בהם כיום, ויתכן שהדבר נובע מכושר תחרות נמוך.
* האוכלוסיות מונות כמה עשרות עד כמה מאות פרטים בכל אתר. בגודל כל אוכלוסייה קיימות תנודות שנתיות ניכרות, המשקפות שוֹנוּת בשיעורי הנביטה וההתבססות. אין מידע על מגמה רב-שנתית ברורה של הגדלה או הקטנה בכל אוכלוסייה.
* המין אנדמי לישראל, והכחדתו מישראל היא הכחדה עולמית.  *עד שנת 2011 רשות הטבע והגנים
ביצעה העתקה במספר אתרים בשרון: בשמורת נחל פולג, שמורת חוף השרון, שמורת נחל אלכסנדר
וגן לאומי אפולוניה. אוכלוסיות אלו מתקיימות ויציבות (נכון ל-2015). *בשנים 2013-2011 בוצעו העתקות נוספות בנקודות חדשות בנחל אלכסנדר, בחוף
השרון ובאתר נוסף בגלילת חוף כרמל - שמורת חוף גדור. *ב-2012 בוצעו העתקות במישור החוף הדרומי - בגן לאומי פלמחים ובשמורת חולות
פלמחים. *בשנים 2013-2012 בוצעו העתקות נוספות במישור
החוף הדרומי בנחל רובין (שורק) ובשמורת השיטה המלבינה באשדוד.

מומלץ להרחיב את השטחים בארץ שהמין יהיה מוגן בהם במסגרת שמורות או גנים לאומיים (גן לאומי חוף השרון). יש לגדר ולנטר את האוכלוסיות הקיימות וללמוד על המגמות בדינמיקה הרב-שנתית שלהן. כמו כן יש לשקול ייסוד אוכלוסיות נוספות בתוך השטחים המוגנים בצורה מבוקרת על-ידי זריעה חוזרת בקרקעות מתאימות.

המין אנדמי, גדל אך ורק במישור החוף של ישראל.

צמח חד שנתי נדיר מאוד, השרוי בסכנת הכחדה חמורה – אנדמי לישראל. גדל כיום רק בשני אתרים טבעיים, בקרקעות חוליות בשרון. בתי-הגידול הטבעיים רגישים מאוד לפיתוח. מוגן כיום רק בשמורת נחל פולג, אך גדל גם בתחומי הגן הלאומי חוף השרון. הצמח מומלץ בעדיפות גבוהה לפעולות שימור ושיקום אוכלוסיות.

פולק, ג. 1984 מבחר מיני צמחים אופייניים לחמרה וכורכר – חומעת האוירון. רתם 13: 139-141
נוה, א. 2001. סיכום הפעילות לאישוש אוכלוסיות חומעת האווירון, חוף השרון, 1996–2001. רשות הטבע והגנים.
Dafni, A. and Heyn, C.C. 1978. Rumex rotschildianus. In: Lucas, G. and Singh, H (eds.). The IUCN plant red data book. IUCN, Morges, Switzerland.
Rottenberg, A. 2001. Rumex rothschildianus, an endemic-to-Israel species, on the verge of global extinction. Israel Journal of Plant Sciences 49: 57-60.