רופיית הים
Ruppia maritima

3.2 פגיע
VU

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

עשב רב-שנתי טבול הנראה כמו אצה שגדל במים מלוחים או חצי מלוחים. הגבעולים נימיים ומסתעפים. העלים נימיים. אורך עוקצי התפרחות אינו עולה בדרך כלל על אורך העלים, והם כפופים, אך לא מסולסלים. התפרחות הן סוככים קטנים ודלי פרחים. הפרחים דו-מיניים, חסרי עטיף או בעלי עטיף קטנטן. לפרח שני אבקנים וארבעה עלי שחלה. ההאבקה מתרחשת במים. ההאבקה עצמית ונעשית ע"י העברת אבקה בתוך התפרחת על שטח הפנים של בועות אוויר המתפתחות כאשר האבקנים נפתחים ונשארות קשורות לתפרחת במשך כמה שעות.
המין הדומה ביותר לרופיית הים הוא רופיה לוליינית שבה גבעולי התפרחת ארוכים מאורך העלים והם מסתלסלים לאחר ההפריה.
פורח בחודשי הקיץ, בתוך המים.

כל חלקי הצמח משמשים מזון לדגים ולעופות.

הצמח נמצא כיום בארבע גלילות: עמק עכו, חוף הכרמל, אזור ים המלח והערבה. ידועים כיום שישה אתרים בארץ, ולפי הערכה ישנם
 בסך הכל שנים-עשר אתרים. בעמק עכו נאסף פעמים אחדות בין השנים  1926-1960 בעכו ובקישון אך מאז לא אותר שם עשרות שנים, נמצא שוב בשפך הקישון בסקר של רשות ניקוז שנערך ב-2017 ובאותה השנה נצפה שוב גם בנעמן על ידי סיקו בכור. בחוף הכרמל נמצא בעבר ואותר מחדש בעתלית ובנווה ים; בפלשת היה ידוע מאשקלון ומנחל שקמה; בבקעה היה ידוע מאזור יריחו; באזור ים המלח נמצא בנווה זהר, בנאות הכיכר והתגלה על ידי עמוס סבח ב-2011 בעינות צוקים; בערבה ידוע מנחל צין ומלחת אילת. נכחד מגלילת מהנגב הצפוני בו נאסף פעם אחת בגילת ב-1959 ע"י מיכאל זהרי, אולם לא נמצא שם שוב

ביצות מלוחות ובריכות של מים מלוחים.

* מספר האוכלוסיות של הצמח בארץ נמצא בנסיגה: מספר הגלילות פחת משבע לארבע, ובד בבד הצטמצם גם מספר האתרים.
* המידע על מרבית אוכלוסיות העבר אינו מעודכן ויש צורך בתיעוד עדכני.
* ההרס של מלחת הקישון ולחצי הפיתוח והזיהום על מלחת הנעמן הוליכו ככל הנראה להעלמותו מעמק עכו במשך שנים רבות. סכנה להמשך קיום המין נובעת גם מכך שבריכות המלח הישנות בעתלית עלולות להיעלם ומלחות זהר ונאות הכיכר עוברות שינויים עקב ירידת מפלסי מי התהום והסבת שטחים לחקלאות.
* הצמח מוגן בישראל בשמורת מדבר יהודה בנווה זהר, בנאות הככר ובעינות צוקים.
* בארצות הים התיכון מצב הסיכון שלו מוגדר בשלב הנוכחי כ-LC (Least Concern), אך למרות תפוצתו הרחבה קיימת הערכה שהמין נמצא במגמת ירידה.

יש לערוך סקרים מדוקדקים בכל מקווי המים המלוחים והמליחים על מנת לקבל הערכת מצב עדכנית של מספר האוכלוסיות והאתרים, ושל מידת ההמשכיות בקיום האוכלוסיות בכל אתר. מכך יהיה ניתן לגזור המלצות ממשק ושימור.

הצמח גדל באירופה, אסיה, צפון אמריקה ואוסטרליה, במקווי מים מלוחים או מליחים, במיוחד באזורי חוף. שכיח בכל ארצות אירופה ובכל הארצות שסביב הים התיכון. כולל מצרים וסיני.

עשב מים טבול של מלחות ומקווי מים מליחים שנמצא במספר מצומצם של אתרים. גדל במקומות רגישים לפגיעה וניכרת ירידה במספר האתרים והגלילות. אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית, אך מסתמנת ירידה בתפוצה גם בארצות אחרות. המידע על הצמח בישראל אינו שלם ונדרשים סקרים נוספים על מנת לספק הערכת מצב עדכנית והמלצות ממשק.

ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל הוצאת רשות שמורות הטבע.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליWigeongrass, Sea Tasselweed
שם ערבי
משפחהרופייניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית לחה
כורוטיפקוסמופליטי
אתר מרכזי לשימורבריכות המלח בעתלית

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.2
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

5 (7) גלילות
צמידות: 0
14.3% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת זליה מחומשת
זליה מחומשת
זליה מחומשת
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אהל הגבישים
אהל הגבישים
אהל הגבישים
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת דמסון רב-זרעים
דמסון רב-זרעים
דמסון רב-זרעים