בקעצור שלוש-האונות

Saxifraga tridactylites

גדל בישראל רק בגליל העליון המזרחי - רוב האתרים נמצאים באגן הניקוז של נחל דישון, מנחל אביב במערב ועד שדה אליעזר במזרח. אתרים נוספים באותה סביבה נמצאים במצוק הר אביתר, בנחל חצור ובנחל ראש פינה (הר כנען). המין נמצא לראשונה בחרמון ברכס נמנמן בשנת 1984 ועד אז לא היה ידוע מישראל. בחרמון מוכר כיום המין ברוב הערוצים היורדים מראש רכס החרמון מערבה – נחל ערער, נחל שיאון, נחל גובתא ונחל חזור. כמו כן הוא נאסף בבניאס.

כיסי קרקע רדודים מאוד על גבי סלעים ומצוקים טחובים, במפנים צפוניים בשטחים מוארים ופתוחים. גדל גם בשולי חורש פתוח. בחרמון גדל הצמח במצוקי גיר מוצלים. באירופה שכיח בגדרות, חומות וצידי דרך.

הסוג בקעצור מונה כ-350 מינים הנפוצים באזור הארקטי ובאזורים הצפוניים של העולם הישן והחדש. רוב המינים בסוג הם רב-שנתיים, וגדלים ככרים שושנתיים בסלעים ומצוקים. רק מעט ממיני הבקעצור הגדלים בחלק הדרומי של תחום תפוצת הסוג, בעיקר באגן הים התיכון, הם מינים חד-שנתיים. בישראל, המשתרעת בגבול התפוצה הדרומי של הסוג, גדלים שני מינים חד-שנתיים הקרובים סיסטמטית זה לזה אך תפוצתם הגיאוגרפית אלופטרית - בעוד בקעצור החורש גדל בכרמל ובגליל המרכזי והמערבי, הרי בקעצור שלוש-האונות מוגבל לגליל המזרחי ולחרמון. בקעצור שלוש-האונות דומה במראהו לבקעצור החורש, אך נבדל ממנו בנופו הזקוף שאינו זוחל, בעלים המוארכים והצרים, לעומת עלי בקעצור החורש, הנישאים על פטוטרת ברורה, והם רחבים וגדולים; באבריו הדביקים-בלוטיים; ובמיוחד בשחלה התחתית למחצה, המשווה לגביע צורה נפוחה ומיוחדת, לעומת שחלה עילית הכלואה בגביע שיש לבקעצור החורש.

* הצמח גדל באתרים מועטים, בכל אחד מעט פרטים. רוב האתרים מצויים בתחום מצומצם ששטחו כ-30 מ"ר וביניהם מרחקים של 3–1 ק"מ. המרחק המרבי בין שני אתרים הוא כ-12 ק"מ.
* הצמח גדל בישראל רק ב-10 אתרים, הנמצאים כולם בתחום גיאוגרפי אחד, צמודים זה לזה.
* רוב האתרים כלולים בתחום שמורת נחל דישון. האתרים בהר צבי, הר כנען ובמקטע שדה אליעזר (שלוש אוכלוסיות) אינם בתחום שמורת טבע.
* המין חבוי ולא ניכר לעין. אין חשש לפגיעה על ידי קטיפה. כיוון שהמין גדל לרוב במצוקים וסלעים אין חשש לפגיעה על ידי פיתוח חקלאות ובינוי.
* באזור יש רעיית פרות חריפה. יש לשמור שלחץ הרעייה לא יסיט את הפרות לבית-הגידול של הבקעצור.

מומלץ לחזור על סקר המינים הנדירים אשר בוצע באזור בשנת 1991 וכן להרחיבו לתחום שבין נחל דישון לנחל ראש פינה. מומלץ לנטר שתי אוכלוסיות - באפיק נחל דישון (ממערב למפגש נחל אביב), ובמצוק הר אביתר.

המין גדל בכל ארצות אירופה וברוב ארצות הים התיכון וצפון אפריקה. במזרח התיכון הוא גדל בטורקיה, במערב סוריה, בצפון עירק, במערב אירן ודרומה ובקווקז. ממשיך בתפוצתו מזרחה למרכז רוסיה ומזרחה.

צמח חד-שנתי זעיר, שהוגדר בספר האדום (2011)
כמין בסכנת הכחדה משום שהוא גדל בישראל באתרים מעטים בחלק מצומצם של גלילה אחת,
שטח האוכלוסיות שלו מצומצם מאוד ומידת הקיטוע הגיאוגרפי ביניהן קטנה. רגישות
האתרים לפיתוח נמוכה, בשל בית גידולו המצוקי. צמח פריפריאלי, שאזור נחל דישון הוא
קצה תפוצתו הדרומי בעולם. בחישוב מחודש של המספר
האדום ב-2018, קיבל המין ערך של 2.1 (ערכו נמוך כיוון שעל אף נדירותו אינו צמח
אטרקטיבי או אנדמי לישראל ובית גידולו אינו בסכנה). בעקבות החישוב מחדש השתנה
מעמדו למין נדיר מאוד שאינו בסכנה.

כהן, ע. ושמידע, א. 1987. "צמחי החודש". טבע וארץ כ"ט,7, 16-18.