זצניה מזרחית
Seetzenia orientalis
בן-שיח קצר חיים, מעוצה רק בבסיסו, שרוע ומסועף מהבסיס, גובהו 7-15 ס"מ וקוטרו 15-35 ס"מ. הצמח קרח. העלים נגדיים, תלתניים, בשרניים במקצת. בבסיס העלה יש עלי לוואי קרומיים קטנים. הפרחים קטנים, ירקרקים, נישאים בודדים על עוקצים ארוכים שאורכם עולה על אורך העלה המלווה. עלי כותרת חסרים; עלי גביע 5, מחודדים בראשם; אבקנים 5; עמוד עלי 1 עם צלקת פשוטה. הפרי הלקט בן חמש מגורות חד-זרעיות, כל מגורה עטורה בחישוק מעובה, כך שהפרי נראה מבחוץ ככדור עם 5 חישוקים.
פורח בפברואר–מרס.
הצמח היה ידוע רק מהרי אילת, שם הוא נפוץ במגוון רחב של בתי-גידול ואתרים גיאוגרפיים: מכתש תמנע, נחל תמנע, מלֵחת עברונה ליד דקלי הדום, נחל עברונה, נחל רודד, עין נטפים, אילת, הר שלמה ומצפה תמר במעלה אילת. המין נמצא באופן חד-פעמי ליד קידוח 13 בצפון הערבה בשנת 1986. היה זה פרט אחד שגדל ליד פריצת מים של הקידוח. הזצניה לא ביססה במקום אוכלוסייה קבועה וכל נסיונות חוקרי "סקר נוף ערבה" לחזור ולמצוא את הזצניה בצפון הערבה העלו חרס (רון, 2003).
על פי הפלורה פלשתינה (Danin, 2004) נאספה הזצניה בערבה (גליון עשבייה), והיא נתונה בספרות גם מהנגב הדרומי ומאדום, אך פלורה פלשתינה איננה מפרידה את הרי אילת מהנגב דרומי. אנו לא הצלחנו למצוא אותה בהרי עקבה ובאדום, אך ב-2020 נמצאה בחולות מחמל במכתש רמון בכמה אתרים צמודים.
הצמח גדל במגוון גדול של מצעי גידול: מדרונות גיר אבניים, סלעים מגמטיים וסלעי גיר, קרקעות סחף, ערוצי נחלים קטנים וחמדות חוליות. המשותף לכל המעונות הללו הוא אקלים קיצוני יובשני, חם מאוד וחסר תחרות כמעט. בעולם גדל הצמח בבתי-גידול שונים: חול מלוח בצפון-מזרח ערב, סלעים בהודו וסוואנה יבשה בסומליה.
סוג מונוטיפי הקרוב סיסטמטית לסוג זוגן, ונחשב לפנים ככלול בו. הוא הופרד מזוגן לסוג נפרד בעיקר בגלל מבנה הפרי המיוחד והיעדר עלי כותרת. עליו התלתניים והבשרניים ודומים מאוד לעלים של זוגן.
לזצניה מזרחית תפוצה מקוטעת מעניינת:החלק העיקרי של תחום התפוצה הוא מצפון לסהרה דרך ערב עד רג'סטן, והוא מקוטע גיאוגרפית מהחלק הדרומי אשר בדרום אפריקה. יש המייחסים לאוכלוסיות בדרום אפריקה מעמד של מין נפרד.
הזצניה שייכת, יחד עם הזוגן והפגוניה, לתת-משפחה מיוחדת במשפחת הזוגניים (Subfamily Zygophylloideae), שאופייניים לה פרי הלקט הבנוי מ-5 פרודות, ועלים נגדיים עם 1-3 עלעלים. זוהי קבוצה חשובה המאפיינת את מדבריות סהרה וערב, אשר בה התפצלו במשך האבולוציה הזוגן והפגוניה למינים רבים. לקבוצה זו קשר קדום עם מדבריות דרום אפריקה, כפי שמרמז תחום התפוצה של הזצניה הממשיך לדרום אפריקה.
* ידועים כ-9 אתרים, בהרי אילת ובמכתש רמון. האתרים מפוזרים ומרוחקים אחד ממשנהו. לא נעשה סקר צמחים ייעודי באזור, אולם נראה כי מספר הפרטים בכל אתר קטן מאוד. צמחים נספרו רק באתר אחד – מצפה תמר בכביש מעלה אילת ברום 200 מטר. שם נמנו 500 פרטים בשטח של 50 דונם.
* האתרים הנמצאים במניפות הסחף מחוץ להרי אילת מאויימים על ידי עבודות עפר.
* בעבר נמצא בשמורת דקל הדום בעברונה, גדל במכתש רמון בתחום שמורת טבע, ביתר האתרים אינו מוגן בתחומי שמורה מוכרזת.
* אינו בסכנת הכחדה עולמית
מומלץ לערוך סקר לאיתור אתרי הזצניה וספירת גודל האוכלוסיות. מומלץ לתחם ולנטר את האוכלוסייה בשני אתרים, מצפה תמר ונחל עברונה, וללמוד על הביולוגיה של המין.
צמח סודני מדברי, הגדל מאלג'יריה ולוב בצפון אפריקה ומזרחה עד דרום אפגניסטן, פקיסטן ומדבר רג'יסטן בהודו. מופיע גם במצריים העליונה ובחוף ים סוף, בדרום סיני, ברוב גלילות ערב כולל חיג'ז, עסיר, מוסקט, כוויית, צפון חצי האי-ערב ומרכזו. במזרח אפריקה גדל בצ'אד, סודן וסומלי, ומשם יש קיטוע בתפוצה עד דרום אפריקה.
בן-שיח קצר-חיים ונדיר, הגדל בארץ רק בהרי אילת, המהווים עבורו קצה תפוצה עולמי צפוני. מספר האתרים קטן ומספר הפרטים בכל אתר קטן ביותר (פרט לאוכלוסיית מצפה תמר). הוגדר כסכנת הכחדה בספר האדום בגלל הצמידות הרבה של האתרים, אך ב-2020 הוחלט לשנות את מעמדו לעל סף איום, בגלל הירידה בצמידות ולפי חישוב המספר האדום המעודכן.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Scarlet Caltrop |
שם ערבי | חביין |
משפחה | זוגניים |
סיווג | ברשימת המינים על סף איום |
אקוסיסטמה | מדברית |
כורוטיפ | סודנו-דקני (סהרו-ערבי) |
אתר מרכזי לשימור | מצפה תמר צפון מערבית לאילת |
נדירות |
1
3
6
|
---|---|
פגיעות |
0
1
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
2.6
10
|
פריפריאליות | S |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | קרוב לסיכון |