כדורן ענף
Sparganium erectum
צמח-מים מזדקר רב-שנתי עם קנה-שורש. הצמח זקוף, גבהו 50-100 ס"מ. העלים דמויי רצועה והם זקופים מעל למים. שפת-העלה חדה ואשונה כסכין משונן עדינות. התפרחת מכבד של תפרחות כדוריות חד-מיניות. התפרחות הזכריות ממוקמות מעל לנקביות. הפרחים ירקרקים, העטיף מורכב מ-3-6 קשקשים. לפרחים הזכריים 3-5 אבקנים ולפרחים הנקביים עלי יחיד. פורח בקיץ ומבשיל פירות בסתיו. עיקר הריבוי וגטטיבי, בעזרת הנצה מקנה השורש או בהשתרשות מחודשת מקני-שורש של צמחים שניתקו ממקומם. הריבוי הוגטטיבי מקנה לו יכולת התפשטות במקווי מים עד כדי יצירת בעיה של התפשטות יתר (באירופה). משמש כאתר מחיה וקינון לעופות מים, הנזונים מהפירות.
השורשים ובסיסי הגבעולים מכילים הרבה עמילן ואכילים לאחר בישול. הפירות משמשים מזון חשוב לעופות בסתיו ובחורף המוקדם.
כדורן ענף גדל כיום בעיקר בשרון, בעמק החוּלה ובגולן. בעבר היה כנראה שכיח בביצות החוּלה ובנחלי מערכת הירדן העליון ונחלי מישור החוף, אך בעשרות השנים האחרונות התמעטה תפוצתו מאוד בעקבות ייבוש החוּלה והפסקת הזרימה של מים נקיים ברוב נחלי השרון. האוכלוסיות העיקריות ששרדו בבקעת החוּלה גדלות בביצות נוחיילה, בנחל דן ובמעיינות גונן. בגולן הוא נצפה בנחל זוויתן וליד בית המכס. בשרון יש כיום כמה אוכלוסיות, בעיקר באחו בנימינה (שם נצפו כ-500 פרטים), בברֵכת יער, וכן יש תצפית מ-1980 מברֵכת בטיח, מצפון-מזרח לחדרה. בעבר נאסף גם בגלילות נוספות: בעמק יזרעאל (נהלל ובלפוריה) ובפלשת – בירקון, בנחל איילון ובנחל שורק (נבי רובין, פלמחים). בסקרים של השנים האחרונות לא אותרו עוד אוכלוסיות בגלילות אלה. ישנו גם איסוף עשבייה של נח נפתולסקי מ-1925 מוואדי זרקא בשומרון, אך קיומה של אוכלוסיה זו כיום אינו ידוע.
גדל בגדות של בריכות, נחלים ותעלות של מים קבועים וזכים. צמח-מים המאכלס בדרך כלל מקווי-מים צלולים ורבי שפיעה. מושרש לרוב בתוך קרקעית בוץ, ובסיס הנצר מכוסה בשכבת מים בעומק של כ-20 ס"מ. בזרימות מים חזקות מדי הוא נעקר, וכמו כן אינו עמיד להצפה ממושכת של הצמח כולו. גדל בעבר בחגורה חיצונית של אגם החוּלה טרם ייבושו.
הסוג יחיד במשפחתו – משפחת הכדורניים, ומונה 14 מינים הנפוצים באזורים הממוזגים של חצי כדור הארץ הצפוני; 7 מינים באירופה ו-10 בצפון-אמריקה. מינים אחדים חוצים את קו המשווה ומגיעים בתפוצתם למלזיה ולאוסטרליה. הסוג והמשפחה מיוחדים משאר הקבוצות החד-פסיגיות הדומות לה (גומאיים, סמריים, סופיים) בתפרחת הכדורית. במזרח התיכון גדלים שלושה מינים, שניים מצומצמים בתפוצתם רק לטורקיה והשלישי הוא הכדורן הענף.
* מספר האתרים שכדורן ענף גדל בהם פחת מאוד מאז המחצית הראשונה של המאה ה-20 עקב הפגיעה הקשה בנחלים ובמקווי-המים הנקיים בארץ, ובמיוחד בעקבות ייבוש ביצת החוּלה. היעלמות בית-הגידול והרעת איכות המים מהווים לכן את הסכנה העיקרית לקיום האוכלוסיות ששרדו.
* האוכלוסיות מקוטעות ביניהן על פי מידת הקיטוע של האתרים המתאימים ששרדו, עד כדי קילומטרים או עשרות קילומטרים.
* גודל האוכלוסיות באתרים נע בין פרטים בודדים עד לעשרות או מאות. הפרטים בתוך עומד של אוכלוסיה אינם צפופים מאוד אך לעתים יוצרים מקבצים.
* מוגן בארץ בשמורת תל דן וכן מצוי גם בתחומי השמורות המוצעות באחו בנימינה ובברֵכת יער.
* ככל הנראה, אינו שרוי בסכנה עולמית.
ניטור קבוע של האוכלוסיות בעמק החוּלה ובשרון, הכרזת השמורות של אחו בנימינה ובריכת יער בשרון, השבה למקווי מים נוספים בעמק החוּלה כגון אגמון החוּלה.
נפוץ בכל ארצות אירופה והמזרח התיכון (כולל הדרומיות – טוניס ולוב) בבתי-גידול מימיים. ממשיך בתפוצתו מזרחה לארצות הים השחור, הקווקז ומרכז אסיה. גדל גם בצפון-אמריקה. במזרח התיכון גדל הכדורן בכל גלילות טורקיה, קפריסין, אזורי החוף של סוריה-לבנון, צפון עירק ובגלילות המרכזיות והצפוניות באירן. הוא נעדר מירדן ומכל הארצות דרומית לישראל.
כדורן ענף הוא צמח-מים מזדקר של מקווי מים מתוקים, שמספר הגלילות והאתרים שהוא גדל בהם בארץ התמעט מאוד מאז אמצע המאה ה-20. האיום העיקרי על האוכלוסיות ששרדו הוא הרגישות הרבה של בתי-הגידול המימיים בארץ לעצם הישרדותם ולהרעה נוספת באיכות המים. ייחוד נוסף הוא היותו מין פריפריאלי, הגדל בישראל בשוליים הדרומיים של תפוצתו העולמית.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Simplestem Bur-reed, Branched Bur-reed |
שם ערבי | קאבוק |
משפחה | כדורניים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
כורוטיפ | אירו-סיבירי, ים-תיכוני ואירנו-טורני |
אתר מרכזי לשימור | אחו בנימינה |
נדירות |
1
2
6
|
---|---|
פגיעות |
0
4
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
3.7
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |