אגמית רבת-שורשים
Spirodela polyrhiza
מבוסס על:
צמח זעיר הצף על פני המים, ויוצר לעתים כיסוי רצוף. הנצר של הצמח מכונה "גּוּפעָלֶה" וצורתו כעלה קטן, עבה ושטוח, שקוטרו 6-8 מ"מ. צבעו ארגמני בצידו התחתון. שורשים אחדים יוצאים כלפי מטה מן הגופעלה אל תוך המים. הצמחים גדלים בודדים או בקבוצות. עיקר ריבויו של הצמח הוא וגטטיבי, בדרך של הנצת נצרים חדשים מתוך גומות שבצידי הגופעלה. אלה משתרשים לאחר התנתקותם מצמח האם. הצמח הוא חד-ביתי. הפרחים זעירים, ערוכים בתפרחת עטופה בשני מתחלים, כל תפרחת כוללת שני פרחי זכר ופרח נקבה אחד. הפריחה נדירה מאד. בהגיע העונה הקרה נוצרים באזורים הממוזגים גופעלים יותר מעובים, ירוקים כהים עד חומים וחסרי שורשים, הקרויים "טוריונים". הטוריונים שוקעים לקרקעית ומשמשים כיחידות קיימא, ומהם חלה התחדשות בעונה הבאה.
אגמית רבת-שורשים מתפשטת בקלות, אך גם נעלמת במהירות מאתרי גידולה, ולעיתים נוכחותה אפיזודית בלבד.
בארה"ב מגדלים אגמית בתרביות לצורכי מספוא כתחליף לאספסת. תכולת השומן והחלבון הגבוהות מקנות לעלים ערך תזונתי רב. הצמח משמש גם כאמצעי לטיהור מים, בזכות כושרו הגבוה לספוג חומרים מהמים.
האגמית גדלה בגולן ובבקעת כנרות. הייתה ידועה בעבר בשרון בשלושה אתרים – בריכת-בטיח, ביצת נחל פולג וליד הכפר הירוק, אך לא נמצאה עוד במישור החוף מאז שנת 1957. בגולן נאספה מספר פעמים בנחל זוויתן, ונצפית באופן קבוע בבקעת בית ציידה – בלגונות משושים (זאכי) ודליות (מג'רסה). נצפתה בגיגית בקיבוץ גונן (עמק החוּלה) בשנת 2004 על-ידי שאול בקרמן. ב-1995 נאספה במעיינות טובא-זנגריא ממערב לירדן ההררי.
פני המים במקווי-מים מתוקים ובביצות.
הסוג אגמית שייך למשפחת עדשת המים, הכוללת סוגים אחדים, שהנצר שלהם הוא בצורת גופעלה הצף על פני המים במקווי-מים מתוקים. הסוג הקרוב הוא עדשת המים. בעבר אף נחשבה אגמית רבת-שורשים כמין בסוג עדשת המים. בסוג אגמית 4 מינים, כולם קוסמופוליטיים.
* התייבשות מקווי-המים, ירידת מפלס הכנרת, זיהומם והיעלמותם של בתי-הגידול עקב פיתוח – הם הגורמים שצימצמו את מספר האתרים, והם מאיימים על המשך קיומן של האוכלוסיות באתרים ששרדו.
* האוכלוסיות קטנות מאוד ושרויות בסכנת הכחדה בגלל גודלן הקטן. הקיטוע בין האוכלוסיות הוא מקומי.
* המין נדיר מאד בארץ, בעולם הוא רחב תפוצה, וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה.
מימשק בלגונות דליות ומשושים להקטנת הסכנה של ירידות מפלסים ושמירה על מים צלולים על ידי מניעת רעיית פרות וג'מוסים בבריכות האגמית; איזרוח מחודש במקווי-מים בשרון – בריכת-יער וביצת-זיתא.
מין רחב תפוצה בעולם, הגדל גם בארצות קרובות לישראל: מצריים, סוריה-לבנון, טורקיה וצפון אירן. אין היא מין פריפריאלי בישראל, כי היא גדלה גם במצריים ודרומה במזרח אפריקה.
צמח מים צף וזעיר, נדיר מאד בארץ, שרד באתרים ספורים בגולן ובבקעת כנרות ונכחד ממישור החוף. הסיכון העיקרי לקיומו הוא היעלמות מקווי-מים עקב התייבשות או ירידה של מפלסי מים. תפוצתו העולמית נרחבת, ואינו שרוי בסכנת הכחדה בעולם.
ויזל, י. וליפשיץ, נ. (1971). צמחי מים בישראל – צמחים טבולים וטבולים למחצה. הוצאת רשות שמורות הטבע.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Greater Duckweed, Common Duckweed |
| שם ערבי | |
| משפחה | עדשת-המים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | קוסמופליטי עם העדפה לאזור הטרופי והסוב-טרופי |
| אתר מרכזי לשימור | שמורת בית-ציידה |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
