מלענן דראר
Stipagrostis drarii
מבוסס על:
דגן עשבוני רב-שנתי הגדל בגושים צפופים, גובהו 40-100 ס"מ. העלה מורכב מנדן העוטף את הגבעול (נדן זה שעיר בעלים התחתונים), לשונית שעירה וטרף חופשי. התפרחת היא מכבד רפה המסועף לעוקצים נימיים הנושאים שיבוליות חד-פרחיות הערוכות כל אחת על עוקץ. שתי הגלומות מוארכות-צרות, בלתי שוות (הארוכה באורך כ-10 מ"מ הקצרה 8-9 מ"מ) ולא נשירות, בעלות 3 עורקים. המוצים באורך כ-5 מ"מ, בסיסם שעיר; המוץ התחתון קשיח ומסתיים במלען נשיר המורכב מעמוד קצר (אורכו 1.5-2 מ"מ) המסועף ל-3 זיפים; הזיף המרכזי שעיר וארוך מהזיפים הצִידִיִים (אורכו 1.5-2.5 ס"מ) שהם קצרים (7-17 מ"מ) וקרחים.
הצמח מותאם היטב לבית גידול חולי ומסוגל להנץ לאחר הרטבת גשם גם כאשר הוא מכוסה בכיסוי ניכר של חול וגם בתנאים שבהם בסיס הנצר חשוף מחול (Danin, 1994).
במדבר הקיצוני בסעודיה הצמח משמש כמזון לגמלים (Chaudhary, 2001)
הצמח גדל בישראל רק בערבה והתגלה על ידי אבינועם דנין כצמח חדש לישראל ב- 1994 (Danin, 1994). פרט העשבייה נאסף ב-1997. הוא נמצא בשדות לוטן מצפון לקטורה ולא אותר באתרים נוספים.
מישורי חול עמוק ודיונות חול במדבר הקיצוני, בחברת פרקרק פרסי.
מלענן דראר משתייך לקבוצה של מיני מלענן רב-שנתיים וגבוהים האופייניים לבתי גידול חוליים עמוקים. המין הוִיקָרִי שלו בארץ (מחליף אותו בבית גידול או באזור אחר) הוא מלענן המטאטאים הנפוץ בדיונות חופיות במישור החוף ובנגב המערבי. מין זה נבדל ממלענן דראר במלען המתפצל לשלושה זיפים שכולם מנוצים. מלען דראר תואר לראשונה כמין של תת-מלען ומאוחר יותר הועבר לסוג מלענן. לשני הסוגים יש מלען המחולק ל-3 זיפים, בתלת-מלען שלושתם חלקים או מחוספסים, במלען לפחות אחד מהם מנוצה (ליתים שלושתם).
מאז שהצמח התגלה בישראל, ידוע רק על אתר אחד ויחיד שבו הוא נמצא ובשלב זה אין מידע על מגמות שינוי לעומת העבר. הצמח גדל בשני גושים שבאחד נמנו 20 פרטים ובשני – 10. האוכלוסייה הקטנה נתונה בסיכון להכחדה עקב גורמי אקראי ומסיבות דמוגרפיות. הצמח אינו מוגן בשמורת טבע בישראל. המין נפוץ במדבריות חצי האי ערב ואינו נתון בסכנת הכחדה עולמית, אך מופיע ברשימה של צמחים אדומים במצרים במעמד Endangered גם באזור סנטה קתרינה.
יש לקיים מעקב קבוע אחר האוכלוסייה היחידה בערבה ולתחום אותה כאתר שימור נקודתי.
הצמח גדל בסיני שבמצרים (משם תואר באזור מעבר המיתלה, Boulos, 2005), בחצי האי ערב ולאחרונה נמצא בערבה בישראל על גבול ירדן. בולוס מציין אותו גם מעירק אולם לא נמצא אישור לכך בפלורה של עירק.
דגן רב-שנתי של חולות מדבריים שהתגלה בערבה באתר יחיד ומקיים אוכלוסיה זעירה. מוגבל בתפוצתו העולמית לחצי האי ערב ולסיני אך אינו בסכנת הכחדה עולמית.
Danin, A. 1994. Contributions to the Flora of Israel. VI. Stipagrostis drarii and Ambrosia contertifolia and tenuifolia, New Records from Israel. Israel J. of Plant Sciences 42:
59-61
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | ספסוף אל דראר |
| משפחה | דגניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר קיצוני |
| כורוטיפ | סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | שדות לוטן, 5 ק"מ צפ' מז' לקטורה |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | S |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
