אוכם חד-ביתי

Suaeda monoica

בעבר היה זה צמח מרעה חשוב ביותר לגמלים, במיוחד בעונות בצורת.

גדל בגלילות הערבה, ים-המלח והבקעה. אוכלוסיות צפופות ידועות ממְלֵחַת סדום–נאות-הכיכר, שפך זוהר, נחל מור, נחל דוד, עינות קנה וסמר, אזור קליה. בערבה ידוע ממְלֵחַת עברונה, מְלֵחַת אילת ומְלֵחַת ואדי אל-אחמר. בהרי אילת ידוע רק מדקלי נחל רחם. בעבר היה שכיח יותר בבקעה וכיום הצטמצמה תפוצתו לאתר יחיד בשמורת נחל תרצה מערבית לבקעת פצאל (יאיר אור, 2000). נאסף גם בשנת 1935 ליד גשר אלנבי.

מְלֵחוֹת לחות באזורים חמים במדבר – מְלֵחוֹת "קע" רטובות במדבר או פשטי הצפה של נחלים ומעיינות לחוף ים המלח.

על הסוג – ר' אוכם ארץ-ישראלי. אוכם חד-ביתי הוא מין סודני, השולט במְלֵחוֹת לחות לאורך השבר הסורי אפריקאי. אזור ים-המלח והבקעה מהווים קצה תפוצתו הצפוני בעולם, ובכך חשיבותן הרבה של האוכלוסיות באזורנו.

* לאורך הערבה וחופי ים-המלח חל פיתוח נרחב בעשרות השנים האחרונות, וכתוצאה מכך נכחדו אוכלוסיות רבות. האוכלוסייה הגדולה בשפך זוהר הושמדה כמעט לגמרי בשנים האחרונות, וצפונית לה נשארו רק פרטים מעטים בנחל מור, נחל דוד, עינות סמר ועינות קנה. ליד קיבוץ קליה הוכחדה האוכלוסייה הגדולה הצפונית ביותר כמעט לחלוטין בעקבות הכשרת קרקע למטעי תמרים. מצפון לקליה נכחדו כל האוכלוסיות שתועדו במאה הקודמת פרט לזו של פתח ואדי אל-אחמר, הנמצאת בשמורת טבע. האוכלוסיות באיזור נאות-הכיכר סובלות מירידת מפלס המים עקב קידוחים.
* בעבר היה הגמל "האויב" מספר אחת של שיחיות האוכם החד-ביתי. מקורות ספרותיים מציינים כי מין זה הוא המועדף ביותר על הגמל, ומאות גמלים היו נוהרים למְלֵחוֹת עם אוכם חד-ביתי. כיום, לפחות בישראל ובירדן, הפך הפיתוח ליצירת שטחי חקלאות באזור הבקע לשמש האויב מספר אחת של האוכם ושאר צמחים נדירים הגדלים במְלֵחוֹת הבקע.
* סיכון נוסף הוא עצם קיומו של שיח/עץ גבוה בנוף מדברי חסר צומח עצי. ענפי האוכם משמשים כמקור לחומר-הסקה ולשאר שמושי גזעים וענפים בסובב צחיח.

יש לשקם חלק ממְלֵחַת אילת, שצמחה בה חברה מפוארת של אוכם חד-ביתי. יש לשמור על מְלֵחַת נאות הכיכר ולהחזיר לה את מאפייניה הסביבתיים. בשני האתרים יש לדאוג למשטר מתאים של מי-תהום.

תחום תפוצתו רחב ביותר ומיוחד – הוא כולל חלק גדול של האזור הסודנו-דקני לאורך השבר הסורי אפריקאי מישראל ועד קרן אפריקה, וממשיך למזרח אפריקה, אנגולה וסנגל. מצד שני ממשיך בתפוצתו מזרחה לעבר המפרץ הפרסי, הודו וסרי-לנקה.

אוכם חד-ביתי הוא שיח/עץ סודני השולט במְלֵחוֹת לחות לאורך השבר הסורי אפריקאי. אזור ים-המלח והבקעה מהווים קצה תפוצתו הצפוני בעולם ובכך חשיבותם הרבה של האוכלוסיות באזורנו. האוכלוסיות הגדולות שצמחו בשפך זוהר, במְלֵחַת אילת ובקליה הצטמצמו מאוד, ובכמה אתרים כמעט נכחדו. גורל דומה צפוי לרוב האוכלוסיות האחרות, שמספר פרטיהן נאמד כיום רק בכדי 3-30. לפנים היה האוכם החד-ביתי שכיח למדי במְלֵחוֹת הבקע מחוף ים-המלח ועד הג'יפטליק. כיום שרדו כנראה פרטים מועטים. האוכלוסייה הצפונית ביותר הידועה לנו היא במְלֵחוֹת ואדי אחמר ליד פצאל. ככל שעולים צפונה הנזק גדל וחשיבות השימור גדולה יותר בגלל היות האוכלוסיות הצפוניות פריפריאליוֹת ברמה עולמית. בעקבות הפיתוח בישראל ובירדן והפיכת חופי ים-המלח לשדות חקלאיים מאיימת סכנה גדולה על המין בארץ.

ויזל, י. ואגמי, מ. 1979. צמחי מלחה בישראל. הוצאת המדור לאקולוגיה, פתח תקווה.
Waisel, Y. and Ovadiah, S. 1972. Biological flora of Israel: Suaeda monoica. Israel J. Bot. 21:
1-11.