אוכם תולעני
Suaeda vermiculata
בן-שיח כדורי מסועף מאוד, מבנהו סבוך ביותר או כרי. עליו גליליים, בשרניים, מכחילים. גובהו 32-17 ס"מ. הצמח קרח לחלוטין ואינו מפריש מלח. החלקים הצעירים של הצמח ריסניים. הגבעולים משנים קודמות מעוצים ואשונים. העלים העליונים קצרים ושמנים, דמויי עדשה, לעיתים כדוריים, העלים התחתונים גליליים יותר. חלק מהעלים שטוחים בחתך רוחב. בתנאי עקה העלים לובשים גוון סגול-אדמדם. לעלה פטוטרת קצרצרה אך ברורה באורך 1-2 מ"מ. הפרחים ערוכים לאורך הענפים החדשים של הצימוח העונתי, בודדים או בקבוצות של 1-3 פרחים. כל הפרחים דו-מיניים. הפרח זעיר וירקרק, גודלו 3 מ"מ, לכל פרח חמש אונות עטיף ירוקות. הפרי אגוזית המכילה זרע אחד חסר כנפיים. פורח בעיקר במרס–אפריל. פריחה דלילה אפשר לראות גם בקיץ, בעיקר בפרטים הגדלים במקומות מופרעים.
גדל כיום רק בערבה הדרומית. ישנה תצפית יחידה מנחל כסוי בנגב הדרומי שאפשר לפרש אותה כצמחים ש"חרגו" מהערבה. עיקר תפוצתו כיום במְלֵחוֹת הערבה, באזורים הנמצאים בתהליכי פיתוח. נכחד כנראה ממְלֵחַת אילת. שרד כיום בוודאות רק במְלֵחוֹת דרום הערבה (יוטבתה, ועברונה). זהרי (1980) מציין אותו בגלילת ים המלח בשפך נחל זהר ובמלחת סדום, אך כיום ללא ספק אינו גדל שם. יש נתון מהספרות מאזור "ערבות הירדן" והבקעה התחתונה, אולם מצבו שם כיום לא ברור, וקשור לבעיית ההבחנה בין מין זה לבין אוכם ארץ-ישראלי. בעשביית ירושלים שמור פרט בודד מאזור הג'יפטליק משנת 1970, אך קרוב לודאי שהגדרתו מוטעית. בשמורת ואדי מלחה בבקעה נתונים שלושה מיני אוכם קרובים (תולעני, ארץ-ישראלי ואמיתי), ויש לערוך מחקר טקסונומי-אוכלוסייתי לגבי מעמדם. ככל הנראה אוכם תולעני אינו גדל בבקעה.
גדל במדבר הקיצוני במְלֵחוֹת ("קע") שבמרכזן אדמה חרסיתית מלוחה וגם במְלֵחוֹת רטובות במדבריות חמים.
על הסוג אוכם ר' בערך אוכם ארץ-ישראלי. אוכם תולעני ואוכם ארץ-ישראלי קרובים זה לזה ודומים לאוכם מדברי הגדל במדבר יהודה, אולם הם נמוכים וקטנים בהרבה ממנו, ועליהם לרוב עבים וקצרים יותר. מין נוסף הגדל במְלֵחוֹת הוא אוכם שיחני. שאוכם תולעני נבדל ממנו בדגם הגידול הצפוף שלו לעומת הדגם הדליל יותר של אוכם שיחני.
* מגמות הפיתוח בדרום הערבה ותוכניות להקמת נמל תעופה איימו לחסל שטחי מְלֵחָה ולגזור כלייה על אוכלוסיות האוכם התולעני ששרדו. אולם הוחלט כי שדה התעופה העתידי של אילת יעבור לשטח מול באר אורה.
* הפרטים בכל אוכלוסייה ערוכים במרחקים של מטרים אחדים זה מזה. האוכלוסיות מקוטעות על פי דגם הקיטוע של בית-הגידול של מְלֵחוֹת לחות באזורים מדבריים חמים.
* הצמח נדיר בישראל, אך ככל הנראה לא נשקפת לו סכנת הכחדה ברוב הארצות שבתחומי תפוצתו, שכן באלה לחצי הפיתוח קטנים יותר.
* מוגן בשמורות הטבע ערבת עברונה ויוטבתה; רוב מְלֵחַת עברונה נמצאת בשלבי הכרזה לשמורת טבע. גם מְלֵחַת יוטבתה מוגנת בשמורת יוטבתה.
ניטור אוכלוסיית שמורת עברונה וויסות לחץ הרעייה בשמורת יוטבתה ובקרה על מפלס מי התהום באזור גדילת האוכם ושיקום האוכלוסייה שם.
צמח סהרו-ערבי של מדבריות חמים. גדל בעירק, ירדן (מזרח עמון, הערבה והע'ור), ערב, סיני ומצריים.
בן-שיח בשרני הגדל במְלֵחוֹת מדבר בדרום הערבה ובבקעה. חלק מבית-גידולו נהרס בפיתוח. צמח אדום בשל נדירוּתו ורמת הפגיעוּת של אוכלוסיותיו ובית-גידולו. מומלץ לשקם ולשמר את אוכלוסיית דרום מְלֵחַת עברונה הגובלת בבריכות המלח (הפלמינגו).
השתתפו בכתיבה:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | |
| שם ערבי | סוואייד, תורתייר |
| משפחה | סלקיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מדבר |
| כורוטיפ | סהרו-ערבי |
| אתר מרכזי לשימור | מְלֵחַת עברונה |
| נדירות |
1
4
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
