צינורית גלילנית
Syringodium isoetifolium
מבוסס על:
צמח ים טבול בעל קנה שורש זוחל שקוטרו כ-3 מ"מ, הבנוי מפרקים שאורכם 1.5-3.5 ס"מ. מכל מפרק יוצאים 1-3 שורשים דקים וגבעול זקוף שאורכו 1-7 ס"מ הנושא 2-3 עלים עטופים בבסיסם בנדן שאורכו 1.5-4 ס"מ, הנוטה להאדים. טרף העלה גלילי, אורכו 7-30 ס"מ וקוטרו 1-2 מ"מ. התפרחת היא אשכול מסועף שגודלו מגיע ל-10 ס"מ, מלווה בחפה נדני שארכו 7 מ"מ. הצמח חד-ביתי והפרחים חד-מיניים: הפרח הזכרי שנישא על עוקץ שאורכו 7 מ"מ, מכיל שני אבקנים, אורך המאבק 4 מ"מ; הפרח הנקבי יושב ובעל שני עלי שחלה אליפסואידים שגודלם 3-4 מ"מ, עמוד עלי קצר (2 מ"מ) וצלקות שאורכן 4-8 מ"מ. הפרי דמוי ביצה באורך 3.5-4 מ"מ ורוחב 1.7-2 מ"מ, מסתיים במקור קטן.
הפריחה אינה שכיחה ומתרחשת בתוך מי הים, מאפריל עד ספטמבר.
כל חלקי הצמח משמשים מאכל לדגים.
הצמח נמצא ב-2009 באתר יחיד במי הים מול חופי פלשת, צפונית לאשדוד. עיקר תפוצתו בקרבת חופי ישראל היא במפרץ אילת, אך לא בתחום המים של מדינת ישראל.
ימים ואוקיינוסים, מגובה פני המים עד לעומק של מטרים אחדים, בקרקעית בוצית. במפרץ אילת אינו גדל באזור הגיאות והשפל.
בסוג צינורית יש שני מינים בלבד הגדלים באוקיינוסים טרופיים. צ. גלילנית אופיינית לאוקיאנוס ההודי והשקט והמין השני לים הקריבי. ייתכן שצ. גלילנית הגיעה למזרח הים התיכון מהימים הטרופיים בהגירה לספסיאנית, דרך תעלת סואץ. משפחת הגליתיים (Cymodoceaceae) כוללת בנוסף לצינורית גם את הסוגים גלית (Cymodocea), בת-גלית (Thalassodendron) וימית (Halodule), כולם עשבי ים טבולים הגדלים בימים טרופיים, כולל ים סוף ומפרץ אילת. בחופי ישראל של הים התיכון גדלה גלית מעוגלת (C. rotunda).
הצמח גדל באתר יחיד בחופי הים התיכון ואוכלוסייתו יציבה בשנים האחרונות. הצמח אינו נפוץ באופן טבעי בים התיכון והגיע כנראה דרך תעלת סואץ. הצמח רחב תפוצה בימים טרופיים ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
יש לקיים מעקב רציף אחר האוכלוסייה הגדלה בים מול חופי אשדוד. כדאי לבדוק אם קיים קשר לזיהום הים או למים החמים הנפלטים מתחנת הכוח.
בתוך הים בחופי מפרץ אילת (נדיר), ים סוף, חופי מזרח אפריקה והחופים האסיאתיים של האוקיינוס ההודי, מדגסקר ובקרבת חופי מערב האוקיינוס השקט.
עשב ים טרופי, שאינו גדל באופן טבעי בים התיכון. נמצא באתר יחיד בים מול חוף אשדוד.
ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע
Lipkin, Y., Beer, S. and Zakay, D. 2003. The seagrasses of the eastern Mediterranean and the Red Sea. In: E. Green and F.T Short (eds.). World Atlas of Seagrasses. University of California Press, pp. 75-83.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Noodle Seagrass |
| שם ערבי | חמאול אל בח'ר |
| משפחה | גליתיים |
| סיווג | ברשימת המינים שאינם בסיכון |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | טרופי |
| אתר מרכזי לשימור | חוף אשדוד |
| נדירות |
1
6
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
5.3
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | ללא חשש |
