געדה קיפחת
Teucrium procerum
צמח עשבוני רב-שנתי שגבעוליו יוצאים מבסיסו, זקופים וכמעט מקבילים, מגיעים לגובה של 60-70 ס"מ. חציו התחתון של הגבעול נושא עלים גזורים לאונות צרות מוארכות, וחציו העליון הוא תפרחת מכבד כחוּלה שופעת פריחה מרהיבה עין. הלבלוב חל כחודש לאחר רדת הגשמים הראשונים. הנצרים ממשיכים בצמיחתם במשך החורף תוך הוצאת עלים וענפי משנה עד אפריל. באפריל מופיעים ניצני התפרחות, והפריחה חלה בעיקר במאי. הפרחים חד-שפתנייים בצבע כחול-סגול. הפרח גדול (2-2.7 ס"מ), מעוטר בציור-עורקים, סגול מרהיב. לכותרת שערות בלוטיות בחלקה התחתון. הגביע צינורי-פעמוני קצר. הפרח מואבק על ידי דבורים יחידאיות מקשת רחבה של מינים. יחסית לגודל הפרח, צינור הכותרת קצר ומאפשר גם לדבורים עם לשון קטנה באורך 3-5 מ"מ ללגום מן הצוף המופרש בבסיס הפרח. נצפו גם דבורי דבש המבקרות בפרחים. במרבית הפרחים נוצרים פירות הבנויים כמפרדת עם 2-4 אגוזיות הנתונים בגביע. ביוני מתייבשים הנצרים כליל, והפירות מופצים מהם בהדרגה כל הקיץ.
גדלה בשתי גלילות בלבד, השרון ורמת מנשה. בשרון גדלות אוכלוסיות ב-3 אתרים באזור בנ ציון - חרוצים וכן בתל זרור ממזרח לחדרה. ברמת מנשה נותרו 3 אוכלוסיות, בקרבת נחל שלף וליד קיבוץ רמות מנשה. בעבר גדלה בשרון בכרכור, פרדס חנה, חדרה, אילנות (נצפתה עד שנת 1982 לפחות), מגדיאל ורמתיים, אך אוכלוסיות אלה נכחדו. גם אוכלוסייה שנרשמה בפתח תקווה (אזור פלשת) ב-1924 על-ידי אייג, אינה קיימת כיום. הנתון בפלורה פלשתינה על געדה קיפחת מהגולן שייך כנראה לגעדה מזרחית, ומרמז על הקרבה הרבה ביניהן.
סחף חמרה, קרקעות חמרה חרסיתית, אבן חול ואדמה מהודקת, אדמות כבדות. לעתים בקרבת ערוצים ובתרונות.
על הסוג – ראה געדה זעירת-פרחים. געדה קיפחת שייכת לקבוצת הגעדות שעליהן גזורים לאונות (געדה מזרחית, געדה מאובקת וגעדה זעירת פרחים), והיא שונה מהן בכך שהעלים ושאר חלקי הצמח שלה קרחים (על פי רוב). געדה קיפחת קרובה מבחינה סיסטמטית במיוחד לגעדה מזרחית, הגדלה בחרמון ובגולן, וכן לגעדה מאובקת ולגעדה זעירת-פרחים. ההבחנה המדוייקת בין המינים קשה, וקיים גם בלבול בשמות בין מקורות שונים. געדה מזרחית גדלה בשולי דולינות במרומי החרמון ובהר אביטל בגולן. געדה זעירת-פרחים היא מין נדיר באדמות הכבדות של חגורת הסְפָר בגליל וברכס מעון, והיא מתייחדת בפרח קטן שאורכו 7-8 מ"מ. געדה מאובקת היא מין קרוב ביותר לגעדה מזרחית, שאונות הגביע שלה כפופות לאחור, והיא גדלה על אפר וולקני בגולן.
* הסכנה העיקרית היא היעלמות והרס בתי-הגידול שאינם בתחומי שמורות, עקב פעולות פיתוח.
* אוכלוסיות הגעדה הקיפחת מוגבלות לכתמים מוגדרים בבתי-גידול מיוחדים, שהפרטים גדלים בהן בסמיכות זה לזה. הכתמים מבודדים זה מזה במרחקים של מאות מטרים עד עשרות קילומטרים.
* האוכלוסייה הגדולה ביותר גדלה בתל זרור ומונה כ-1000 פרטים. יתר האוכלוסיות מונות כמה עשרות פרטים. אין די מידע על הדינמיקה של השינויים באוכלוסיות הקיימות, אך מתצפיות במשך כמה שנים עולה הרושם כי האוכלוסיות יציבות בגודלן. על אף מספר הזרעים הגבוה נמוכים ביותר שיעורי הנביטה והתבססות הנבטים, ולא ברור אם הם מספיקים לשימור גודל האוכלוסיות הקיימות ולייסוד אוכלוסיות חדשות.
* געדה קיפחת מוגנת כיום רק בשמורת בני ציון בשרון.
הכללת אוכלוסיות נוספות (תל זרור, חרוצים צפון) בתוך שטחי שמורות טבע. ניטור ומעקב אחרי הדינמיקה של האוכלוסיות הקיימות – שיעורי תמותה, נביטה ותחלופה של פרטים. לנסות העתקה של צמחים לשטחי שמורות, על מצע גידול הדומה לזה של אוכלוסיות המקור.
גדל במזרח התיכון: סוריה-לבנון, דרום טורקיה ומזרחה, צפון עירק וצפון-מערב אירן.
צמח בסכנה חמורה של הכחדה, שנותר במספר קטן של אתרים בשרון וברמת מנשה ומוגן רק בשמורה אחת – שמורת חרוצים. חשיבות שימורו גוברת בגלל צבעי פריחתו המרהיבים. דגם פיזורו המרחבי הוא בכתמים מקוטעים, שגדלות בהם אוכלוסיות צפופות בגודל של כמה עשרות עד 1,000 פרטים. הרס בית-הגידול באתר ספציפי שאינו מוגן עלול לגרום להכחדת אוכלוסייה שלמה. מומלץ להרחיב את השטחים שאוכלוסיות המין יזכו בהם להגנה, ולנטר את כל האוכלוסיות הקיימות.
פולק, ג. 1984. מבחר מיני צמחים אופייניים לחמרה וכורכר. געדה קיפחת. רתם 13: 137-138.
פולק, ג. 1988. תצפיות בוטניות– געדה קיפחת בתל זרור ליד חדרה. רתם 28: 79-81.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Tall Germander |
שם ערבי | ג'עדה (חלוואת) |
משפחה | שפתניים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | מישור החוף |
כורוטיפ | מזרח-ים-תיכוני |
אתר מרכזי לשימור | שמורת בני ציון, תל זרור |
נדירות |
1
3
6
|
---|---|
פגיעות |
0
4
4
|
אטרקטיביות |
0
2
4
|
אנדמיות |
0
2
4
|
המס' האדום |
1
6.3
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |