גפית הביצה
Thelypteris palustris
שרך רב-שנתי שבסיסו שקוע במים (בישראל) וגובהו 40-100 ס"מ. מתוך קנה-שורש יוצאים עלים מנוצים פעמיים עם פטוטרת ארוכה הנראים כמו ענפים, כל אחד עם גבעול מרכזי שאינו מתפצל לגבעולי משנה. לאורך ציר העלה יושבים (כמעט ללא עוקץ) עלעלים נגדיים או מסורגים, צורתם מוארכת, מחודדת כלפי הקצה והם גזורים לאונות עמוקות כמעט עד ציר העלעל. מספר האונות רב ביותר. לכל אונה עורק בולט בצידה התחתון. הקשקשים שעל קנה השורש שעירים לרוב. אונות העלים שעירות מעט. עורקי העלעלים חופשיים. צברי המנבגים עגולים, נישאים בצד התחתון של העלה, בקצות העורקים הצדדיים המרשתים את העלעלים. הם ערוכים בשתי שורות סמוך לשפת אונת העלעל ומכוסים בקשקש קרומי נשיר; הם מתמזגים זה עם זה עם הבשלת הנבגים. המנבגים מתפתחים בקיץ.
הצמח מוכר מזה מאה שנה רק מעמק החוּלה, וכיום הוא גדל רק בשמורת תל דן. לפני ייבוש החוּלה גדל במספר מקומות בתחום הביצה; בשפך הירדן לביצת החוּלה, בביצת החוּלה ובין מלחה לירדן (ייבושים משנות 1940-1950). בשמורת תל דן גדלה הגפית בשולי הסכר העליון שליד המעיין הראשי, בתת-היער של המילה הסורית, וכן נמצאה באמת מים המובילה מנחל דן לקיבוץ דפנה. אצל דנין (2004) נתונה הגפית, על פי ספרות, גם בגלילות הגולן והגליל העליון.
ביצות וגדות נהרות, במיוחד שולי פלגי מים זכים וזורמים, גם באור מלא וגם בחצי צל או בצל מוחלט. גושי הצמחים מהווים איים טבעיים בערוץ נחל דן. הבסיס של חלק מהצמחים טבול במים.
בסוג גפית 280 מינים של שרכים הנפוצים על פני כל יבשות העולם, גם באזורים טרופיים וגם באזורים ממוזגים. גם עצי שרך הגדלים באוסטרליה נמנים על משפחת שרכים זו.
גפית הביצה דומה חזותית לשרכיה אשונה. לשניהם עלים דומים המנוצים רק פעמיים (בעוד העלה של אברנית הנשר מנוצה שלוש פעמים) ואונות כל עלעל דומות. אך בעוד שצברי הנבגים בשרכיה ערוכים בשני טורים סמוך לשפת העלעל, הרי בגפית הביצה מפוזרים צברי המנבגים בכל שטח העלה
זה אמנם צמח עם תפוצה עולמית רחבה ביותר, הנובעת בוודאי גם בזכות יכולת עצומה להפצת נבגים. אך מבחינת שמירת המגוון והטבע בישראל זה אחד הצמחים הנדירים ביותר – ידוע רק על מספר גושי צמחים בשמורת תל דן ותו לא. כלומר בכל ישראל נותרו לפליטה לא יותר מ-4-8 גושי צמחים, בעוד שבעבר גדלו צמחים רבים בביצת החוּלה. לכן, על אף שהצמחים גדלים בשמורה, הם נמצאים בסכנת הכחדה מיידית, אם באקראי או בשוגג על ידי שינוי מפלס המים או הפרעה כלשהי.
מומלץ לערוך ניטור דו-שנתי של הצמחים בשמורת תל דן וכן לערוך סקר יסודי בשמורה ולספור ולסמן פרטים חדשים. מומלץ לאכלס אתר שני ולייסד בו אוכלוסייה של גפית הביצה, בשפת נהר הירדן. מומלץ להשיבו לשמורת החוּלה ולאגמון לאחר פיתוח בית-גידול מתאים.
רחב-תפוצה ביותר על פני כל יבשות העולם (למעט אוסטרליה): מסביב לכל ארצות הים התיכון למעט מצריים; הצמח גדל גם באיים הקנריים ובאיי כף-ורדה; באסיה גדל בקווקז, אירן, אפגניסטן, ההימליה, מרכז אסיה, הודו, סין, יפן ואיי פולינזיה; מצוי בכל אירופה ובאזור הים השחור ורוסיה האסיאתית; גדל גם בצפון-אמריקה, בניו-זילנד, באפריקה הטרופית, בדרום-אפריקה ובמזרח-אפריקה.
גפית הביצה היא דוגמה לצמח של מקווה-מים אשר ישראל מהווה גבול תפוצה דרומי שלו באגן הים התיכון. הצמח נמצא בסכנת הכחדה חמורה, על אף שהוא גדל בתוך שמורת טבע; גדל רק באתר בודד בישראל ומספר הצמחים בו זעום. על אף שהמין בעל תחום תפוצה עולמי רחב ביותר ואין נשקפת לו סכנת הכחדה עולמית, הרי שמנקודת המבט הישראלית הוא מין בסכנה חמורה.
שמידע א. ולב-ארי, י. 1975. שמורת תל-דן. בתוך קובץ שמירת הטבע בישראל. דו"ח מספר 1, רשות שמורות הטבע.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Eastern Marsh Fern, Marsh Buckler Fern |
שם ערבי | |
משפחה | גפיתיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
כורוטיפ | רב-אזורי – ממוזג עד טרופי |
אתר מרכזי לשימור | שמורת תל דן |
נדירות |
1
5
6
|
---|---|
פגיעות |
0
4
4
|
אטרקטיביות |
0
1
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
5.3
10
|
פריפריאליות | 0 |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |