שמשונית הטיפין
Tuberaria guttata
מבוסס על:
עשב חד-שנתי נמוך שעליו נגדיים תמימים, המגיע לגובה 15-30 ס"מ. הצמח בעל שעירות מפושקת וארוכה. העלים אליפטיים שלמים. הפרחים ערוכים באשכול מרווח בקצות הגבעולים. עוקצי הפרחים נימיים וארוכים. הכותרת צהובה, בעלת חמישה עלים נשירים שאורכם כסנטימטר. קצות עלי הכותרת משוננים. בבסיס כל עלה כותרת יש כתם חום-אדום. בחלק מהפרטים (במיוחד בהר קטע שבחרמון) הכתם בבסיס הכותרת גדול ויוצר טבעת כהה ועבה הבולטת במרכז הפרח, בפרטים אלה הכותרת גדולה יותר והגבעול עבה יותר. האבקנים ערוכים בדור יחיד במרכז הפרח. שמשונית הטיפין ניכרת ונבדלת ממיני שמשון החד-שנתיים בעוקצי הפרחים הארוכים ובדור היחיד, לעומת מספר דורים של אבקנים. הפרי הוא הלקט סגלגל, לרוב קרח, היושב בין עלי הגביע הארוכים ממנו. ההלקט נפתח ביובש בשלוש קשוות. קיימת שונות רבה בממדי הצמחים באוכלוסיות השונות - חלק מהצמחים נשארים קטנים, בגודל 5-10 ס"מ והם בעלי 2-4 זוגות עלים בלבד, ואילו אחרים מתארכים ומסתעפים. בצפיפות גבוהה מופיעים לרוב צמחים קטנים יותר. בפרטים רבים, במיוחד בצמחים הקטנים אין רואים כלל פרחים פתוחים, ולמרות זאת עושים הצמחים פירות. גם בימים גשומים אין רואים פריחה. ייתכן כי מדובר כאן בקליסטוגמיה (הפריה עצמית בפרחים סגורים; פרחים אלה לרוב יותר קטנים ויש ואינם נפתחים כלל), אך התופעה עדיין לא נחקרה במין זה. לאחר הפריחה נוטים הפירות כלפי מעלה. ההלקטים מכילים מספר רב של זרעים קטנים, שנביטתם טובה בתנאי שדה.
הצמח נמצא בשלוש גלילות במישור החוף: עמק עכו, השרון ופלשת וכן במורדות החרמון ובגולן. בסך הכל מתועדים 21 אתרים, נכון לסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, אך מתשעה אתרים שהיו ידועים בעבר הצמח נכחד. בעמק עכו הוא גדל בחוף הגליל בשני אתרים בשמורת לימן ובסביבתה. מרבית האתרים הם בשרון: גבעת זיתא מדרום מזרח לחדרה, חורשת הסרג'נטים בנתניה (אתר חדש – שיר ורד, 2007), ליד נורדיה, אילנות, תל מונד, חרות, בני ציון וממזרח לרמת הכובש. אוכלוסיות שנצפו ונאספו פעמים רבות עד אמצע שנות ה-80 בשמורת תל אלון (חרבת צ'רקס) ובפרדס חנה לא אותרו בשנים האחרונות וייתכן שהצמח נעלם גם משמורת בני ציון. גם האוכלוסיות באתרים של רעננה וכפר בתיה שנצפו עד שנות ה-80, נעלמו כתוצאה מבינוי השטח. הצמח נאסף בשנות ה-20 גם בהרצליה, מגדיאל ועין חי (כפר מל"ל), אך אינו גדל שם עוד. בפלשת יש שלושה אתרים בקרית אונו ובבית עובד. בגלילה זו נכחד מנבי רובין ומגדרה. בגולן הצמח גדל ביער אודם וממערב לתל פארס, ובחרמון בארבעה אתרים באזור מג'דל שאמס, עמק יעפורי והר קטע.
במישור החוף - חמרה אדומה עשירה בחרסית, בצומח בתה של סירה קוצנית ולוטמית ערבית, או גריגה פתוחה של קידה שעירה ולוטם מרווני, בצמידות בולטת לאזוביון דגול ותורמוס שעיר. במרגלות החרמון (בעמק יעפורי ובהר קטע) היא גדלה על אבן חול מהקרטיקון התחתון. בלבנון היא מופיעה על תשתית דומה.
שמשונית הטיפין היא המין היחיד בארץ בסוג שמשונית, המונה 11 מינים. תפוצת הסוג היא בעיקרה ים-תיכונית. מיני השמשונית דומים למיני שמשון חד שנתיים ונבדלים מהם בעוקצי הפרחים הארוכים ובסידור האבקנים. במערב הים התיכון חלק מהמינים הם שיחים.
* הצמח גדל כיום באותן גלילות שבהן גדל בעבר, אך מספר האתרים הצטמצם מאד.
* הצמח גדל בכתמים של עשרות או מאות אחדות ולעתים כבודד.
* גורם הסיכון העיקרי הוא היעלמות בית הגידול עקב הסבה לשימוש חקלאי ופעולות פיתוח אחרות. די בפעולת דחפור אחת כדי לחסל אוכלוסייה שלמה. הגורמים להיעלמה משמורות תל אלון ובני ציון בראשית שנות האלפיים אינם ברורים. ייתכן גם שזהו מצב זמני ויש זרעים בבנק הזרעים בקרקע. בגבעות בית עובד הצמחים בסכנה כתוצאה התפשטות הבנייה.
* הצמח מוגן בשמורות לימן, תל אלון (חרבת צ'רקס) ובני ציון. כאמור, ייתכן שבשתי השמורות האחרונות האוכלוסיות נעלמו.
* הצמח נפוץ בכל אגן הים-התיכון וככל הנראה אינו מין בסכנת הכחדה בעולם.
יש לנטר במעקב רב-שנתי את האוכלוסיות הידועות כדי ללמוד על המגמות הדמוגרפיות באוכלוסיות ולהבין את הסיבות להיעלמותה האפשרית מכמה שמורות טבע. הפתרון העיקרי לשמירתו של מין זה היא הגנה על אתרי האוכלוסיות שעוד נותרו, במיוחד במישור החוף, כגון אילנות, רמת הכובש ובית עובד.
תפוצתו של המין מקיפה את כל הארצות סביב הים התיכון למעט מצרים ולוב, וכן גם את איי הים התיכון. התפוצה חורגת מעט מעבר לאגן הים התיכון גם לבולגריה ולפורטוגל. בארץ היא מצויה בשוליים הדרום-מזרחיים של תפוצתה.
צמח חד-שנתי האופייני לקרקעות חמרה חרסיתית במישור החוף, לאבן חול בחרמון ולבזלת בגולן. הצמח נדיר ופריפריאלי. אבדן והרס של בית הגידול עקב הסבת שטחים לחקלאות ולשימושים אחרים מהווה את הסיכון העיקרי לאוכלוסיות. ככל הנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית.
פולק, ג. 1983. מבחר צמחים אופייניים לחמרה וכורכר: שמשונית הטפין. רתם 13: 149-151.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | European Forstweed, Spotted Rockrose |
| שם ערבי | |
| משפחה | לוטמיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | מישור החוף |
| כורוטיפ | אירו-סיבירי – ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | אילנות, שמורת לימן |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
