טורגניה רחבת-עלים
Turgenia latifolia
עשבוני חד-שנתי שעיר המסתעף דו-קרנית, גובהו 10-25 ס"מ. הצמח שרוע או גדל אלכסונית, כל אבריו מכוסים שערות הדוקות ומסועפות לא-צפופות. העלים ביציים בהיקפם, מנוצים פעם אחת לאונות גדולות (2-6 ס"מ). הסוככים ארוכי עוקץ, בני 2-4 קרנות, הסוככונים מעוטי פרחים, גם הם על עוקצים ארוכים. הפרחים לבנים-ורדרדים, דו-מיניים או חד-מיניים, ערוכים בצורה לא סימטרית בתוך הסוככון. הפירות שיכניים, דמויי ביצה, גדולים – אורכם 1-1.5 ס"מ. על כל אחת מהצלעות הראשוניות והשניוניות של הפרי ישנם 1-2 טורי שיכים עם קרסים בראשם. השיכים מורחבים בבסיסם בדומה לשיכים בסוג גזר, אחיגזר וגזרנית.
פורח במחצית השנייה של מרס ובמשך אפריל.
הצמח גדל בשש גלילות בישראל, אך בכולן הוא נדיר מאוד: צפון הגולן, גלבוע, שומרון, סְפַר-שומרון, הרי יהודה, ומדבר יהודה. הצמח נכחד משלוש גלילות: מעמק יזרעאל, שם נאסף בשדות ליד עפולה ב-1950; מהגליל העליון – מכפר-גלעדי, הר מירון וואדי חינדג' (=נחל דישון), שם נאסף בשנים 1925-1954. בצפון הנגב נאסף בשנת 1925 ומאז לא נצפה. בגלבוע נמצאו בסקר המינים הנדירים בשנת 1995 שני אתרים. באחד מהם, ליד מעלה הגלבוע, גדלה האוכלוסייה הגדולה ביותר בארץ, המונה כ-400 צמחים בשטח של 4 דונם, בשולי שדה קצח תרבותי על אדמת טרה רוסה. בהרי יהודה נאסף הצמח בשני מקטעים: בירושלים נאסף פעמיים ב-1941 ונכחד בבירור, אך נמצא לאחרונה (2002) על ידי עוז גולן ברכס מעון.
בחרמון הוא צמח שכיח.
אדמות טרה רוסה הרריות עמוקות, לרוב בשולי חלקות נטושות או מעובדות בחקלאות מסורתית. צמח של חגורת הסְפָר בשדרת ההר בארץ-ישראל המערבית מעל רום (600) 800 מטר והיער ההררי בחרמון בתחום רום 1,200-1,750 מטר. באדום ובמואב שבירדן שכיחה הטורגניה בחלקות הרריות אבניות הנחרשות בחריש רדוד מידי שנה, ברום 1,000-1,700 מטר.
הסוג כולל שני מינים בלבד, שתפוצתם חופפת. זמן רב נחשב הסוג למונוטיפי (בן מין אחד), עד שב-1982 פורסם מין שני, חדש למדע, אנדמי לצפון עירק.
הסוג שייך לקבוצת סוגים בסוככיים שמאפיין אותם פרי שיכני, שבסיס השך מתרחב. לקבוצה זו שייכים מיני הגזר, גזרנית ואחיגזר. טורגניה קרובה סיסטמטית לסוג גזר ודומה מורפולוגית גם לגזיר; לכולם פרי עם שיכים ארוכים, בעזרתם נתפס הפרי בפרוות החיה ומופץ למרחקים. הוא נבדל ממיני גזר וגזיר באונות העלים הרחבות שלו ובפרי הגדול; למיני הגזר והגזיר בארצנו פירות בגודל 2-4 מ"מ ואילו אורך פרי הטורגניה מעל 10 מ"מ. מצמחי הגזרנית והאחיגזר נבדלת הטורגניה בעלים המחולקים רק פעם אחת, בעוד שעלי הגזר, הגזרנית והאחיגזר מחולקים פעמיים ויותר.
* בסך הכל ידועים כיום 12 אתרים ב-6 גלילות. ידוע גם על 7 אתרים שנכחדו.
* האוכלוסיות דלות-פרטים (1-10), פרט לאתר מעלה-גלבוע.
* בית-גידולה של הטורגניה שרוי באיום.
* כל האתרים אינם נמצאים בשמורות טבע. בירדן ובלבנון המין שכיח ואין סכנה להכחדתו לפי שעה.
מומלץ לערוך סקר שדה בהרי יהודה, בשומרון, בסְפָר שומרון ובסְפָר יהודה ולאתר את כל האוכלוסיות של הטורגניה. מומלץ לבחור שני אתרים רחוקים זה מזה (מעלה גלבוע ומצפה יאיר), ולנטר בהם את הטורגניה תוך ניהול ממשק מסורתי עם טיפולים שונים – רעייה, חקלאות דגניים, חקלאות קטניות וצמחי קיץ. כמו כן יש לאמוד את גודל בנק הזרעים בקרקע.
הצמח רחב-תפוצה: מספרד וארצות המגרב במערב, דרך הבלקן, קפריסין, טורקיה ועד הקווקז, פקיסטן וארצות מרכז אסיה. במזרח התיכון גדל בסוריה-לבנון, כל גלילות טורקיה, ירדן, צפון עירק ורוב גלילות אירן. היגר לצפון-אמריקה.
צמח חד-שנתי של ערבות גבוהות הגדל רק בשדות בעיבוד מסורתי בחגורת הסְפָר ובשדרת ההר הגבוהה. מגיע בהרי יהודה לקצה הדרומי של תפוצתו העולמית. לפנים היה שכיח, אך הפך לנדיר בגלל שינוי שיטות החקלאות לעיבוד אינטנסיבי ותוך שימוש בכימיקלים. בית-גידולו נעלם ברובו בחגורת הסְפָר ובשדרת ההר המזרחית של השומרון, הגליל ויהודה, ועל הנותר מאיימת סכנה מיידית.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Greater Bur Parsley, Broad-leaved Bur-Parsley |
| שם ערבי | |
| משפחה | סוככיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | חגורת הסְפָר הגבוהה ושדרת ההר לידה. |
| כורוטיפ | ים-תיכוני ואירנו-טורני (אירו-סיבירי) |
| אתר מרכזי לשימור | ליד מעלה גלבוע, מצפה יאיר |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
