יינית כמנונית
Oenanthe pimpinelloides

warningסכנת הכחדה EN

עשב רב-שנתי קרח עם גבעול חלול וענפי תפרחת אשונים, גובהו 2-55 ס"מ. עלי הבסיס גדולים מאוד ומנוצים 2-3 פעמים לאונות רחבות משוננות בשפתן. את בסיס המפרקים של עלי הגבעול עוטף נדן קרומי. אונותיהם סרגליות ומחודדות בראשן. התפרחת לבנה, נישאת על גבעול ארוך, בנויה סוככים צפופים, כל סוכך-תפרחת בנוי 5-10 סוככונים שטוחים, הנישאים על עוקצים ארוכים המחוברים יחדיו במפרק מעובה. עוקצים אלה מתעבים גם הם עם הבשלת הפירות. חפי הסוכך מעטים (0-4) ונושרים עם ההבשלה. חפי הסוככונים מרובים, דמויי אזמל, כפופים כלפי מטה. הפרחים דו-מיניים, אך יש ופרחי הסוככונים המאוחרים זכריים בלבד. עלי הכותרת משונצים, צבעם לבן-ורדרד; עלי הכותרת של הפרחים ההיקפיים גדולים מהפנימיים. הפרי גלילי מוארך, עלי הגביע דמויי שיניים יבשות, ערוכים במעין עטרה לראשו. שני עמודי העלי מפושקים קמעה ובולטים מהפרח מאוד; בפריה הם קצרים מעט מאורך הפרי (4 מ"מ).
שם הסוג העברי הוא תרגומו של השם המדעי, וקשור למסורת פולקלור שלפיה ריח עלוות היינית כריח היין. יתכן שהטעות נובעת מהשימוש בעבר בעלי יינית לתיבול יין ביוון הקדומה.

גדל בעבר בשרון וגדל כיום רק בגולן ולמרגלות החרמון: בשרון נאסף המין בשנות 1927-1940 ביער חדרה (אז ביצה), נחל התנינים (ברלינר 1977) וליד גן שמואל (=ברכת בטיח?). על אף מאמצינו לא אותר הצמח בסקר המינים הנדירים שהתנהל באזור ב-1994. בגולן נאסף בשני אתרים; ב-1994 במסיל עסניה ברום 910 מטר, וב-1995 ברוויה ליד צומת דליות ברום 650 מטר. למרגלות החרמון נאסף ב-1985 בהר קטע וב-1973 בעין-יאזור בעמק יעפורי (היום מטעי תפוחים).

ביצות, ברֵכות עונתיות ומסילים עונתיים; אדמות כבדות מוצפות בחורף.

* כיום נותרו בארץ רק שני אתרים בגולן ועוד אחד למרגלות החרמון. המין נכחד לחלוטין משלושה אתרים במישור החוף שנמצא בהם בעבר. גם במרגלות החרמון הוא נתון באיום של הכחדה עקב פיתוח חקלאי מואץ. רק שני האתרים הידועים בגולן שמורים יחסית, אחד מהם בתוך שמורת מסיל עסניה (שמורה מוצעת).
* לא נעשה סקר מינים נדירים בגולן ולכן אין מידע על גודל האוכלוסיות שם.

מומלץ לערוך סקר שדה יסודי ולמפות בו את תפוצתם של כל ארבעת מיני היינית תוך התמקדות בגולן. יש ללוות את הסקר במחקר סיסטמטי על מיני היינית בישראל, במיוחד על הקִרבה בין יינית כמנונית ליינית בינונית, וכן ללמוד את בתי-גידולם. מומלץ לבחור שתי חלקות בצפון הגולן (עמק יעפורי, הר קטע) ובמרכזו (מסיל עסניה, עיינות פחם), ולנטר בהן וללמוד טקסונומית ודמוגרפית על מיני היינית הגדלים בארץ.

תפוצה רחבה על פני רוב מדינות אירופה ומדינות צפון הים התיכון: מספרד ועד הבלקן והלאה מזרחה אל ארצות הים השחור והקווקז. חסרה בארצות המגרב. במזרח התיכון גדל המין ברוב גלילות טורקיה, בחלק המערבי הים-תיכוני של סוריה-לבנון, בצפון ירדן ובישראל.

צמח צפוני רב-שנתי של מקווי מים עונתיים, אשר ישראל מהווה עבורו גבול תפוצה דרומי עולמי. הצמח נכחד ממישור החוף בעקבות הרס מקווי המים שם. שרד רק בגולן ובאתר בודד למרגלות החרמון.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביחיימיה מעיי
משפחהסוככיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמקווי-מים
כורוטיפדרום-אירו-סיבירי, ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורמסיל עסניה בצפון הגולן

נדירות
1
4
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (2) גלילות
צמידות: גבוהה
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת יינית נבובה
יינית נבובה
יינית נבובה
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת יינית חרוזה
יינית חרוזה
יינית חרוזה
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת יינית בינונית
יינית בינונית
יינית בינונית
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת ברולה זקופה
ברולה זקופה
ברולה זקופה
נכחד EX