סרפד החולה
Urtica kioviensis
עשב רב-שנתי, מואבק רוח, זקוף, בעל שערות צורבות, המסתעף מבסיסו לגבעולים זקופים הנישאים לגובה של 70-100 ס"מ. בעל קנה-שורש אופקי מתפשט (באירופה צבעו צהוב). חלקי הצמח מכוסים בשערות דלילות שמפרישות חומר צורב מאוד המגרה את העור. העלים נגדיים, אורכם 8-12 ס"מ, דמויי ביצה ובעלי שינון גס. קצה העלה מחודד במיוחד; השן הקיצונית של העלה גדולה פי שניים מיתר שיני העלה ואורכה 10-30 מ"מ. פטוטרת העלה מוארכת; אורכה קטן מעט מאורך הטרף. עלי-הלוואי ירוקים (לעומת עלי לוואי קרומיים בס. צורב ובס. הכדורים), ומשני צידי המפרק יושב עלה לוואי אחד הנוצר מאיחוי שני עלי הלוואי הסמוכים השייכים לשני עלים שונים. עלה הלוואי יושב, רחב בבסיסו ומשונץ בראשו, אורכו עד 15 מ"מ וצבעו ירקרק.
הצמחים חד או דו-מיניים אך הפרחים תמיד חד-מיניים, זעירים וירקרקים. בתפרחת הזכרית פרחים מרובים והיא קצרה מהפטוטרת שבחיקה היא יושבת. לפרח האבקני עטיף בן ארבע אונות שוות, ארבעה אבקנים ועלי מנוון. התפרחת הנקבית קצרה ביותר ועטורה בזיפים. לפרח העלייני ארבעה עלי עטיף, שניים חיצוניים קטנים מהשניים הפנימיים ועלי אחד בעל צלקת יושבת. גודל הפרחים 0.75 מ"מ (אולי הפרחים הקטנים ביותר בישראל). ציר השיבולת של הפרחים האבקניים מחוסר שפה קרומית, לעומת סרפד קרומי שלו יש מלל מכונף לאורך ציר השיבולת. הפרי עטוף עלי עטיף שעירים.
פורח מיוני עד ספטמבר.
על אף השערות הצורבות, כאשר מבשלים במים חמים עלים של מיני סרפד שונים הם מאבדים כהרף את תכונת הצריבות שלהם והם מצוינים להכנת מרק ושאר תבשילים. זרעי הסרפד טעימים ומשמשים תחליף לזרעי שומשום ויש שקושרים להם סגולות ריפוי.
הצמח גדל בעמק החולה בשלושה אתרים: שמורת החולה, אגמון החולה ונחל שניר. ידוע מהחולה מאז תחילת המאה ה 20. הוא נאסף בעבר גם צפונית לחולה, במעיינות עינן אולם לא נמצא שם שוב. לאגמון החולה הוא הושב והתאקלם שם בהצלחה.
מעונות מוצפים עונתית בחורף, שולי תעלות וגדות ביצות עשירים בחומר אורגני.
הסוג סרפד כולל 80 מינים בעלי תפוצה קוסמופוליטית עם מרכז עשיר באזור הממוזג. בסוג נכללים גם מינים עשבוניים רב-שנתיים האופיניים לאזורים צפוניים וגם מינים חד-שנתיים הגדלים בעיקר באזור הים-תיכוני ו/או בבתי-גידול מופרעים. בסוג מינים חד-ביתיים חד-מיניים (אופייני למואבקי רוח) ומינים דו-ביתיים. המאבקים מתכופפים עם הבשלתם החוצה ומשחררים ענן אבקה המתפזר ברוח.
אוכלוסיית החולה תוארה בשנת 1947 כמין נקודתי חדש למדע אך התברר לאחר מכן שהיא שייכת למין מדרום רוסיה (אוקראינה של היום) שתואר מסביבות העיר קייב. קיים פער גיאוגרפי עצום בין אוכלוסיית החולה למרכז תפוצתו של המין מצפון לקווקז והוא אינו גדל באף אחת מארצות המזרח-התיכון. קיימת אפשרות סבירה כי הופעתו בחולה היא תוצאה של הפצה ארוכת-טווח של עופות מים העוברים במסלול נדידתם מדרום רוסיה לאפריקה דרך בקע הירדן וים-המלח. ייתכן שאירוע ההגירה היה חד פעמי, אולם באזור החולה התבססה מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת אוכלוסיית קבע בכמה אתרים, כך שנראה כי הופעתו של המין באזור זה אינה אפיזודית. יש חוקרים הכוללים כיום את סרפד החולה בתוך תחום השונות הטקסונומית של סרפד דו-ביתי Urtica dioica שהינו מין אירו-סיבירי וצפון-אמריקאי הנפוץ ביותר באירופה, צפון אסיה וצפון אגן הים-התיכון. האוכלוסיות הקרובות ביותר לישראל גדלות בטורקיה ובקפריסין.
בארץ עוד שלושה מיני סרפד: ס. צורב, ס. הכדורים וס. קרומי. ס. צורב וס.הכדורים נפוצים מאד בארץ באשפתות,חורבות, צל עצים ומקומות מושקים והם דומים בתפוצתם, אך בס. צורב התפרחות צפופות ובס. הכדורים הן דלילות. פירותיו של ס. הכדורים גדלים לכדורים נפוחים בקוטר 13 מ"מ. ס. קרומי גדל במישור החוף ויש לו תפרחות צרות וארוכות. ס. החולה שייך, יחד עם ס. קרומי לקבוצה שונה מסרפד צורב וס. הכדורים. למינים בקבוצה זו יש עלי-לוואי ירוקים ושני עלי לוואי היושבים בכל מפרק, זאת לעומת קבוצת ס. הכדורים וס. צורב שלהם עלי לוואי קרומיים וארבעה עלי לוואי היושבים על כל מפרק (לפעמים עלי הלוואי קטנים ולא ניכרים).
סרפד החולה הוא המין הרב-שנתי היחיד מבין מיני הסרפד בארץ.
* גדל בישראל רק בעמק החולה, אך בו הצטמצם מספר האתרים הטבעיים. באחד האתרים (אגמון החולה) הוא מצוי בעקבות השבה.
* התייבשות תעלות ומקומות מוצפים עשויות לגרום להכחדות מקומיות של אוכלוסיות.
* מוגן בשמורת החולה ובאגמון החולה.
* מין רחב תפוצה באירופה ואינו בסכנת הכחדה עולמית.
ניטור האוכלוסיות בשמורת החולה ובאגמון החולה.
מין צפוני של ערבות רוסיה הנפוץ במרבית ארצות אירופה.
מין רב-שנתי של סרפד הגדל בתעלות ובשולי ביצות במספר קטן של אתרים בעמק החולה. מין אירופי צפוני נפוץ שאתריו בישראל מקוטעים ממרכזי תפוצתו. ייתכן שהגיע בעבר לישראל בהפצה ארוכת טווח אקראית, אך התבססותו באתרי החולה לאורך עשרות שנים משייכת אותו לפלורה המקומית ומצדיקה את הגדרתו כמין בסכנת הכחדה בישראל.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Hula Nettle |
שם ערבי | קורייס |
משפחה | סרפדיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
כורוטיפ | אירו-סיבירי (ים-תיכוני) |
אתר מרכזי לשימור | שמורת החולה |
נדירות |
1
5
6
|
---|---|
פגיעות |
0
1
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
3.7
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |