חגווית החומות
Valantia muralis
צמח חד-שנתי זעיר שגובהו 2-4 ס"מ. העלים ערוכים בדורים של ארבעה מסביב לגבעול שחתכו מרובע. הפרחים יושבים בבסיס העלים העליונים והם זעירים ואינם ניכרים. הפרח המרכזי בכל קבוצת פרחים הוא דו-מיני (או נקבי), ושני הפרחים הצדדיים זכריים. לפרח הדו-מיני יש ארבע אונות כותרת שאורכן 0.4 מ"מ. הפרי עטוף בעוקצי קבוצות הפרחים, כמו בכל מיני הסוג חגוית. בהבשלה מתעבים העוקצים, מתאחים ומגדלים קוצים זיפניים. לפיכך יש לכל מיני החגוית פרי קוצני, בניגוד לשאר המינים במשפחת הפואתיים. בעוד שלחגוית שעירה, המין הנפוץ בארץ, יש פרי מעוגל בגבו, עם כרבולת קוצים אחידה, יש לפרי של חגוית החומות בליטה ארוכה בגבו, הקטועה ומפוצלת בראשה. קוצי הפרי אינם מפוזרים באופן שווה על כל גב הפרי, אלא מצטמצמים למקומות מוגבלים בגוף הפרודה. הפרי נראה ככובע עם בליטה ארוכה דמוית קרן בגבו, הנושאת עטרת שיכים בראשה.
פורח במחצית השנייה של מרס ובמשך אפריל. פרטים חריגים ממשיכים לפרוח בגומחות לחות עד יוני.
גדל בארץ רק בשני אתרים בשרון ובחוף הכרמל. בשרון נאסף בחוף קיסריה עוד על ידי אהרון אהרונסון בתחילת המאה ה-20. בסקר המינים הנדירים בשנת 1994 נמצאה אוכלוסייה גדולה בעתיקות קיסריה, ברום 5 מ', בחומת החפיר של העיר הצלבנית, שם גדל יחד עם חגוית שעירה וצורית חופית. גודל האוכלוסייה מוערך ב-500 פרטים בשטח של 100 מ"ר, והיא הייתה בסוף פריחה בתחילת יוני. בחוף הכרמל נמצא המין בשנים 1987 ו-1994 בתל דור; גודל האוכלוסייה שם מוערך ב-1,000-2,000 פרטים בשטח של 1 דונם. המין גדל בקירות בנויים בלבד, ונעדר מסלעי הכורכר באזור.
יתכן שגדל גם במבצר עתלית אך נבצר מעמנו לסקרו.
סלעים וחומות בקרבת בחוף הים. גם בארצות שכנות גדל הצמח בעיקר בסלעים בחוף הים, אך עולה גם מעט בהרים: בקפריסין גדל עד רום 333 מטר, ובטורקיה עד לרום של 200 מטר.
סוג קטן, הכולל ארבעה מינים חד-שנתיים הגדלים כולם באזור הים-תיכוני ובמזרח התיכון. שניים מהם גדלים בארץ (חגוית שעירה וחגוית החומות), ותפוצתם רחבה באגן הים התיכון. תפוצתם של 2 מינים נוספים מצומצמת: אחד אנדמי לקפריסין ואחד אנדמי לחוף מצריים. הסוג קרוב סיסטמטית לסוג דבקה, וכנראה נגזר ממנו באבולוציה. הוא מתייחד בפרי שיכני, אשר יחידת ההפצה שלו מכילה גם חלקים של עוקץ הפרח. הפירות נשארים יבשים על הצמח תקופה ארוכה; חלקי הצמח היבש נשברים והפירות נפוצים עמו. דגם הפצה כזה, שהפירות מופצים בו כשהם מחוברים לחלקי צמח אחרים (סינפטוספרמיה), שכיח בצמחים ים-תיכוניים חד-שנתיים (Shmida and Ellner, 1981). בהשוואה למיני הסוג דבקה, שרבים מהם צפוניים ורב-שנתיים, מותאמים מיני החגוית לסובב הים-תיכוני: צירוף חד-שנתיות עם סינפטוספרמיה נמצא בצימוד עם בנק זרעים גדול בקרקע ועם יכולת פיזור נביטה של הזרעים בזמן.
* המין גדל רק בשני אתרים בישראל במישור החוף. אתר אחד, תל דור, מוצע כגן לאומי. האתר השני, בקיסריה, כלול בתחומי הגן הלאומי קיסריה.
* בשני האתרים נמצאו אוכלוסיות גדולות בסקר בשנת 1994: בקיסריה 500 פרטים ובמצודת דור 1,500 פרטים.
* הצמחים לא נמצאו לפי שעה בישראל בחגווי סלע טבעיים לאורך החוף, אלא רק בחומות בנויות.
* בכל אזור תפוצתו של המין מתנהלת פעילות אנשים רבה, ויש חשש מהפרעות מגוונות כמו הרס מכני, דחיקה תחרותית בידי עשבים רעים או צמחים פולשים, והשפעת חומרי ריסוס כימיים.
מומלץ לגדר ולשלט את שני האתרים (השטח אינו גדול) ולנטר דמוגרפית את אחת האוכלוסיות, כולל בדיקת בנק הזרעים. מומלץ לערוך סקר נוסף (הקודם נערך בשנת 1994) ולנסות למצוא אוכלוסיות של חגוית החומות בסלעי כורכר טבעיים. אם לא יימצאו, מומלץ לשקול אכלוס באתר חופי סלעי (שמורת חוף דור–הבונים, עתלית).
מין ים-תיכוני, הגדל בסלעים וקירות בנויים לחופי הים התיכון, מפורטוגל ומרוקו עד טוניס ועד חופי הים האדריאטי. במזרח התיכון גדל בחופי טורקיה וקפריסין. לא ברורה נוכחותו בלבנון וסוריה.
חגוית החומות היא מין חד-שנתי זעיר, נדיר ביותר, הגדל בארץ רק בשני אתרים בשרון ובחוף הכרמל, ונמצא בסכנת הכחדה. זהו צמח פריפריאלי מערבי, הגדל בארץ רק בסלעים ובחומות בחוף הים, בית-גידול הנתון ללחצים חזקים של הפרעות אדם.
מפת תפוסה נוכחית
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
---|---|---|---|
מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
שם אנגלי | Wall Crosswort, Wall Valantia |
שם ערבי | פלינייה |
משפחה | פואתיים |
סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
כורוטיפ | ים-תיכוני במישור החוף |
אתר מרכזי לשימור | תל דור, קיסריה |
נדירות |
1
5
6
|
---|---|
פגיעות |
0
4
4
|
אטרקטיביות |
0
0
4
|
אנדמיות |
0
0
4
|
המס' האדום |
1
5.3
10
|
פריפריאליות | N |
ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |