בוצין בירותי

Verbascum berytheum

תפוצתו בישראל מוגבלת לעמק עכו ולשרון. האתרים הם - בעמק עכו – שמורת לימן מצפון לנהרייה ותל שביב; בשרון – פרדס חנה, חרוצים צפון, שמורת בני ציון וחורשת הסרג'נטים בנתניה, שם גדלה האוכלוסיה הגדולה ביותר של המין הידועה כיום, התגלתה על ידי רון פרומקין בסקר צומח בשנת 2012 . בעשביית האוניברסיטה העברית שמורים פרטים גם מהרצליה ומכפר מל"ל שנאספו בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך המין כנראה נעלם מאתרים אלו. בפלורה פלשתינה מצויין הבוצין גם מחוף הכרמל, אך לא מצאנו לכך סימוכין.

בית-הגידול הטיפוסי הוא חמרה אדומה עמוקה או סחף חמרה כהה, עשירות יחסית בחרסית.

בסוג בוצין כ-360 מינים, הנפוצים בעיקר באזור הים-תיכוני ובמערב האזור האיראנו-טורני. מרכז הסוג ברמת אנטוליה בטורקיה, שם גדלים כ-160 מינים. בישראל גדלים 23 מינים. בוצין בירותי שייך לקבוצה של בוצינים אשר בכל יחידת תפרחת היושבת בחיק עלה כלול רק פרח יחיד. מין ויקרי לבוצין בירותי הוא בוצין טברייני, הגדל במזרח האזור הים-תיכוני ובחגורת הַסְּפָר. יתכן שזהו "מין האב", שהיה המקור להיווצרותו של בוצין בירותי עם התייבשות האקלים בהולוקן והיווצרות סביבה יובשנית במישור החוף. דוגמאות ביוגיאוגרפיות מקבילות הם אירוס הארגמן, חוחן קרדני ודרדר אשקלון.

* האוכלוסיות שאינן בתוך שמורה (פרדס חנה, תל שביב מדרום למושב לימן) צפויות להכחדה עקב פעולות פיתוח והרס בית-הגידול.
* האוכלוסיות בתוך השמורות קטנות מאוד וחשופות לסיכונים גנטיים, דמוגרפיים והכחדה אקראית.
* האוכלוסיות גדלות לרוב בכתמים בשטח של מטרים ספורים, ומספר הפרטים הגנטיים בכל כתם נע בין בודדים לעשרות מעטות. האוכלוסיות מבודדות מאוד זו מזו ומקוטעות ביניהן.
* אין מידע על אופי המגמות הרב שנתיות בגודלן של האוכלוסיות.
* המין אנדמי למישור החוף בישראל ובלבנון  עד בירות. הסיכון בישראל הוא גם הסיכון העולמי.
* מוגן בשמורת לימן בעמק עכו ובשמורת בני ציון בשרון. *בשמורת בני ציון נעשה אישוש של האוכלוסיה הטבעית על ידי ילדי הכפר הירוק

הבעיה העיקרית של הבוצין הבירותי בארץ היא שמירה על בתי-הגידול המתאימים לו, בעיקר מקומות עם קרקע חמרה חרסיתית ועמוקה. מומלץ להגן גם על אוכלוסיות שמחוץ לשמורות. מומלץ לנטר אותן תקופתית עקב הממדים הקטנים של האוכלוסיות בכל האתרים, ובמקרה של הידלדלות במספר הפרטים למנוע תחרות מצד שיחי גריגה אגרסיביים ולשקול גם זריעה חדשה. מכיוון שיבול הזרעים גבוה, ושיעור הנביטה בתנאי משתלה סביר, קיים פוטנציאל לתגבור מלאכותי של אוכלוסיות קיימות על-ידי זריעה או שתילה.

הצמח גדל רק בישראל ובלבנון. הצמח תואר למדע מביירות, מכאן שמו.

בוצין רב-שנתי, המוגבל בישראל למישור החוף. המין נמצא בסכנה חמורה של הכחדה עקב המספר הקטן של האתרים, הקיטוע, מספר הפרטים הקטן באוכלוסיות והיותו מוגבל לבית-גידול ייחודי מאוד של חמרה וסחף חמרה חרסיתיים. זהו מין תת-אנדמי, הגדל רק במישור החוף בישראל ובלבנון. המין גדל בשטחים שיש להם עדיפות בפיתוח אורבני ובנייה, ולכן נמצא שם כנראה בסכנת כלייה חמורה, ובחלקם כבר נכחד.

פולק, ג. 1984. מבחר מיני צמחים אופייניים לחמרה וכורכר – בוצין בירותי. רתם 13: הצומח של חמרה וכורכר במישור החוף. 131–133.