בוצין הגליל
Verbascum galilaeum
צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי, עם שושנת עלי-בסיס גדולה וגבעול זקוף המתנשא לגובה 130-180 ס"מ. הגבעול המרכזי מתפצל לתפרחת דמוית מנורה בחלקו העליון. לצמח גוון ירוק כהה, והוא מכוסה שערות כוכביות מעטות. עלי השושנת מוארכים-אזמלניים, ענקיים (35-65 X 10-25 ס"מ). שפת העלה חרוקה ומחולקת לאונות בלתי ברורות. עלי הגבעול יושבים, מעוגלים בתחתית הגבעול וחדים יותר כלפי מעלה. הפרחים מאורגנים בקבוצות של 2-7 פרחים המרוחקות זו מזו. אופייני למין גביע-פרח המחולק עד שני-שלישים מאורכו לחמש אונות שוות. אורך הגביע 8-12 מ"מ והוא חסר שערות בלוטיות. הכותרת גלגלית צהובה, קוטרה 35-50 מ"מ, שעירה מבחוץ, חמש אונותיה כמעט שוות. בבסיס הכותרת מצויירים פסים סגולים, ועל העורק המרכזי יש בבסיס הכותרת גם שערות סגולות. האבקנים חמישה, על זיריהם צומחות שערות ארגמניות. בפרח עמוד עלי יחיד וצלקת דמוית גולה רחבה. הפרח חסר צוף, מציע רק אבקה, אורך חייו 1-2 ימים. פורח במחצית השנייה של אפריל ובמשך מאי. הפרי הלקט דמוי ביצה מוארכת, גודלו 6-7 מ"מ והוא נפתח בסדקים באופן לא סימטרי.
מוגבל בתפוצתו לצפון הארץ בגלילות - רמות מנשה, עמק יזרעאל, עמק-עכו, גליל תחתון, גליל עליון, עמק הירדן העליון, עמק החוּלה והגולן. נתון בפלורה פלשתינה גם מהכרמל והשומרון, אך לא הצלחנו למצאו בגלילות אלה. המין נדיר מאוד בכל הגלילות פרט לעמק יזרעאל וגליל תחתון, והוא נרשם בכל אחת מהן רק באתר אחד או שניים. רק בעמק יזרעאל ובמיוחד בגליל-התחתון נרשם המין במספר אתרים רב ( 8 ו-12 בהתאמה), ובכל אתר נרשמו פרטים אחדים ועד עשרות פרטים. על פי ממצאי התפוצה הגיאוגרפית וגודל האוכלוסיות נראה כי האופטימום האקולוגי של המין כיום הוא בגליל התחתון ובעמק יזרעאל.
שוליים לחים של מקווי מים, שקעים לחים המוצפים בחורף ומעונות לחים נמוכים לאורך ערוצים תעלות וכבישים, לרוב באדמה כבדה.
על הסוג – ראה בוצין בירותי. בוצין הגליל שייך לקבוצה גדולה של בוצינים שיש להם פרחים רבים (8–3) בכל מפרק בתפרחת. המין הקרוב לו סיסטמטית בארץ הוא בוצין קיסריון, אך קל להבדיל ביניהם; התפרחת של בוצין קיסריון איננה מסתעפת כמעט, וגם דורי הפרחים צמודים זה לזה. בעוד לבוצין הגליל אין פטוטרות לעלי הבסיס, הרי בבוצין קיסריון יש לעלה פטוטרת ברורה, אמנם קצרה. בוצין הגליל קרוב דווקא למיני בוצין ערבתיים בטורקיה, מינים שאינם גדלים במקווי מים.
* על אף מספר האתרים הרב יחסית, בית-גידולו הוא מהפגיעים ביותר כיום – במקומות רבים מתרחשים פיתוח, בינוי וסלילת כבישים.
* גודל האוכלוסיות נע בין פרטים בודדים לכמה מאות.
* רוב האתרים אינם כלולים בשמורות טבע.
* תפוצתו הגיאוגרפית מצומצמת ללבנט, וכנראה שגם בכל המרחב הגיאוגרפי הזה חלים הסיכונים הקיימים בישראל.
הגנה על אוכלוסיות בתחומי שמורות טבע. נחל יפתחאל מומלץ כאתר המרכזי לשימור, כי שם נמצאה האוכלוסייה הגדולה ביותר (נספרו 486 צמחים ב-1993) וכמו כן הוא נמצא באזור שהתגלו בו הכי הרבה אתרים.
מזרח הים התיכון - ישראל, לבנון, מערב סוריה ודרום מזרח טורקיה. המין תואר מישראל בצמחים משלושה מקומות בו זמנית - הכרמל, הר התבור וליד טבריה.
מין עשבוני רב-שנתי הגדל בשקעים לחים ובשולי תעלות מים בצפון הארץ. אנדמי ללבנט, שחל בו הרס רב של בית-גידולו. המין נמצא בארץ בעשרות רבות של אתרים (לפחות 41) בשמונה גלילות, אולם בית-גידולו עומד בסכנת כלייה. הוא נפוץ בעולם רק בצפון ישראל, לבנון וסוריה. בארצות השכנות קיומו בסכנה בעקבות רעיית-יתר וניצול-יתר של בתי-גידול לחים.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Galilee Mullein |
| שם ערבי | ח'ירווע (אל ג'ליל) |
| משפחה | לועניתיים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח-ים-תיכונית |
| אתר מרכזי לשימור | נחל יפתחאל, קריית חרושת (הקישון) |
| נדירות |
1
1
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
3
4
|
| אטרקטיביות |
0
1
4
|
| אנדמיות |
0
1
4
|
| המס' האדום |
1
3.7
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
