בקיית יזרעאל
Vicia esdraelonensis
מבוסס על:
מטפס חד-שנתי עם קנוקנות. אורך הגבעולים 20-80 ס"מ. העלעלים מוארכים עד אליפטיים, קטועים עד מעוגלים בקצה. הפרחים ערוכים 1-2 על עוקץ תפרחת קצר (כ-1ס"מ), צבעם ורוד חזק. במרכז המפרש (שאורכו כ-2 ס"מ), מעל הסירה והמשוטים, יש כתם לבנבן ברור, וזה סימן ההיכר הבולט ביותר להבחנה במין. הגביע קטן, אורכו כ-8 מ"מ. הפרי – תרמיל קרח באורך 4-5 ס"מ, בתוכו 5-7 זרעים עגולים, חלקים, בגודל 4-5 מ"מ.
פורח מסוף מרס עד אמצע מאי.
מין אנדמי לישראל, שנראה פעמים ספורות בלבד. גדל כיום באתרים מעטים בשלוש גלילות - בעמק יזרעאל (עין עדשים), בגליל העליון (מצפה הימים, 2 צמחים נצפו ב-1990 אך מאז לא אותרו מחדש, רמת דלתון), בעמק החוּלה (גונן, כפר-סאלד) ובגולן (מאגר סמך). המין התגלה ב-1924 באזור ביצתי ליד בלפוריה (שמורת בלפוריה) בעמק יזרעאל, ותואר כמין חדש למדע על-ידי ורבורג ואייג. בעבר נאסף המין פעמים ספורות בלבד בעמק החוּלה (כפר סאלד, 1950; אחו גונן, 1963), בגליל העליון המזרחי (כפר גלעדי, 1927; מצפה הימים, 1990, שני צמחים בלבד) ובגולן (קונייטרה ומזרעה, על-פי מוטֶרד). כנראה שנכחד מרוב האתרים הללו. בעמק יזרעאל (בשדות תל עדשים) נמצא המין
מחדש על ידי מעיין מרמלשטיין בתוך שדות חקלאיים ובסקר מינים נדירים ב-2014 נמצאו פרטים
נוספים גם בשולי שדות ליד עין עדשים. ב-2015 נמצא שוב המין על ידי טליה אורון במאגר
מים באחו גונן (עמק החולה), ב-2016 נמצא ברמת דלתון וב-2017 דווח
לראשונה ממאגר סמך בגולן.
שקעים לחים באדמות כבדות בשולי מעיינות ונחלים קטנים; אדמות עמוקות מוצפות בחורף ומשטחי צמחים חד-שנתיים בשולי שטחים חקלאיים על אדמה גרומוסולית.
על הסוג – ראה בקיית הבזלת. יש כמה מיני בקיה הדומים לבקיית יזרעאל, והתכונות המבדילות אותם ממנה הן - בקיית הביצות נושאת עוקצי תפרחת עם 3 פרחים בצבע קרם; בקיה תרבותית פרחיה סגולים, כמעט יושבים, ואין להם כתם לבנבן על המפרש; בקיה צהובה פרחיה צהבהבים, הגביע קרח והתרמילים שעירים ביותר. לא נמצאו צורות ביניים בין המינים.
* תפוצת בקית יזרעאל בעולם מצומצמת ביותר, והיא מוגבלת רק לצפון ישראל, עם אוכלוסיות זעירות באתרים מעטים, באדמות לחות עונתיות. דגם תפוצה זה אופייני למספר מיני בקיה וטופח באזורנו (בקיית החוּלה, בקיית הבזלת, טופח עדשתי, טופח חכלילי). מינים אלה רגישים במיוחד להכחדה בשל דגם תפוצתם ובשל בית-הגידול שלהם, הנעלם תחת חקלאות מודרנית.
* בארץ, וכנראה גם בעולם, ידועים היום 7 אתרים, ולפחות עוד חמישה אתרים נכחדו בעקבות פיתוח ובינוי. האתר הקיים סמוך לישוב, ועומד בסבירוּת גבוהה לפגיעה.
* מספר הפרטים בארץ ובעולם מוערך ב-100-1,000. זהו מספר פרטים זעום, המציב מין זה בסכנת הכחדה חמורה.
* נצפתה חנטת פירות ויצירת זרעים, דבר המעיד על המשכיות הקיום מדי שנה.
* רוב האוכלוסיות ששרדו אינן כלולות בתחומי שמורות טבע, למעט האוכלוסייה אחו גונן. *במסגרת פעולות לשיקום נחל
עדשים של רשות ניקוז בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, הושב המין אל גדות הנחל ב-2013 וב-2014
ונראה כי נקלט בהצלחה ופיזר זרעים. פעולות השבה נוספות נעשו על ידי רשות הטבע והגנים
ב-2015 בשמורת בלפוריה ובחורשת המינים הנדירים בעפולה. באחו
גונן נעשה שיקום של השמורה שכלל אישוש של האוכלוסיה על ידי הכנת ושתילת שתילים
נוספים. *הצמח גם מגודל בכמה גנים בוטניים ובהם יוצרה כמות זרעים גדולה לגיבוי
המין והשבתו.
מומלץ לשקם ולנטר שתי אוכלוסיות. רק לאחר
לימוד שני האתרים הללו מומלץ להשיב את הבקיה לאתר לח רחוק יותר כדי להגן מהכחדה גיאוגרפית
בשל קרבה רבה מדי. במקביל יש לנסות למצוא את אתר כפר סאלד ולהמשיך ולחפש מין זה באתרים
נוספים בעיקר בגליל התחתון, באצבע הגליל ובגולן. מומלץ לבדוק את גודל בנק הזרעים של
המין.
מין אנדמי לצפון ישראל. בפלורה של סוריה ולבנון (Mouterde 1966) יש נתון על מציאתו בקונייטרה, לכן נכתב בפלורה פלשתינה כי המין אינו אנדמי לישראל אלא בעל תפוצה מזרח ים-תיכונית. אולם יש ספק לגבי הזיהוי של הצמח מקונייטרה.
קטנית חד-שנתית אנדמית לישראל, אשר תוארה מעמק יזרעאל ונמצאת בסכנת כליה עולמית חמורה. ידועים כיום 7 אתרים עם אוכלוסיות קטנות. בית-גידולו של המין נהרס ומושמד באופן תדיר, ומאתרים רבים, כולל האתר ממנו תואר למדע, הצמח נכחד.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Esdraelon Vetch |
| שם ערבי | טקוש אל-ביס, ביקה |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית לחה |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני (אנדמי) |
| אתר מרכזי לשימור | נחל עדשים |
| נדירות |
1
3
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
4
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
4
4
|
| המס' האדום |
1
5.8
10
|
| פריפריאליות | 0 |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה חמורה |
