מעבר לתוכן העמוד

כדרורית המים
Wolffia arrhiza

3.2 פגיע

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר
תאריך עדכון: 1 בינואר 2011 07:39

צמחים זעירים של מים מתוקים, הצפים על פני המים או טבולים בהם. הצמחים כדוריים כמעט או דמויי-ביצה, קוטרם עד 2 מ"מ והם חסרי שורשים. זהו הקטן ביותר מכל צמחי הפרחים. הצמחים חד-ביתיים, התפרחת יוצאת מתוך שקע בצדו העליון של הנצר דמוי העלה (גוף-עלה). המתחל זעיר מאוד. התפרחת מורכבת משלושה פרחים חד-מיניים חסרי עטיף, שניים אבקניים ועלייני אחד. בפרח האבקני אבקן אחד, שהזיר שלו קצר ועבה. בפרח העלייני עלה-שחלה אחד, השחלה מכילה ביצית אחת. הפריחה נדירה. הצמחים יוצרים לרוב גושים צפופים שגודלם תלוי בגודל בית-הגידול. בגולן לא נמצאו פרחים (היימן 1981), ורביית הצמחים היא בעיקר וגטטיבית.
הצמחים גדלים לרוב כבודדים או לעתים בזוגות של גופי-עלה צמודים. הפרטים מנצים מתוכם גופי עלים חדשים המאפשרים ריבוי וגטטיבי לאחר ניתוקם.

הצמח טוב למאכל לאחר בישול, עשיר מאוד בחלבונים, פחמימות, שומנים וויטמינים. משמש גם כמזון לדגים. הצמח, בדומה למינים נוספים במשפחת עדשת המים, טוב גם כצמח מספוא, במיוחד בזכות תכולת החלבון הגבוהה. הוא יעיל גם בטיהור שפכים.

כדרורית המים מצויה כיום אך ורק בגולן, אך נאספה בעבר גם בשרון, בבריכת בטיח ליד חדרה, משם נכחדה. בגולן נצפתה במהלך 25 השנים האחרונות ב-16 אתרים במעיינות ובריכות, בעיקר במרכז הגולן. היימן (1981 ובע"פ), מדווחת על אתרים אחדים של כדרורית המים באגן נחל זוויתן ברום 350-900 מטר.

פני השטח של המים בבריכות, שלוליות ותעלות של מים מתוקים. גדל לעתים יחד עם מינים של עדשת-המים. לפי היימן (1981) כדרורית המים היא מרכיב ראשי בחברת הצומח של "עדשת-מים גיבנת–כדרורית המים", האופיינית לגולן בערוצי מים זורמים באיטיות. בחברה זו שולטת בדרך כלל עדשת-המים באביב, ועם עליית טמפרטורת המים, ואולי כתוצאה מהקטנת הזרימה, מתפתחת הכדרורית ומשתלטת על פני המים. הופעת הכדרורית קשורה כנראה למקווי-מים מוארים ופתוחים, ולפי היימן (1981) – רק במקומות של מים זורמים. אולם היא נמצאה גם במים עומדים, כמו למשל בבריכת סומקה בצפון הגולן. לרוב צפים צמחוני הכדרורית במים פתוחים שאין בהם צמחי מים אחרים המושרשים בקרקע, אך לעתים היא מופיעה במסילים שזרימתם איטית, ששולטים בהם גרגיר הנחלים וכרפס הביצות, והכדרורית מפוזרת בתנאי חצי צל ביניהם.

* התייבשות של בריכות ומעיינות בגולן עקב לכידת המים במאגרים וירידת מפלסים מהווה סכנה עיקרית להמשך קיום האוכלוסיות. רמיסת הקרקע בשלוליות ובבריכות על-ידי בקר פוגעת בצמחים.
* האוכלוסיות מקוטעות ביניהן במרחק קילומטרים אחדים, על פי המיקום של הנביעות. בצפיפות הפרטים בכל אוכלוסיה חלות תנודות עונתיות ושנתיות: לעתים מוצאים כיסוי כמעט רצוף של שטח פני המים (יחד עם עדשת המים) ולעתים מוצאים רק פרטים בודדים.
* המין נפוץ מאוד בעולם, ואין נשקפת לו סכנת הכחדה עולמית.

שמירה על בריכות ומעיינות בגולן ומניעת רמיסה על-ידי בקר. השבה ואזרוח במקווי מים בשרון, למשל בבריכת יער או בשלולית דורה.

הצמח נפוץ על פני אזורים נרחבים בעולם הישן: בכל אירופה, מערב הים התיכון, ארצות המגרב, ארצות הים השחור, אפריקה המשוונית, הודו, מלזיה, הפליפינים ואוסטרליה. במזרח התיכון הוא גדל רק בישראל ובצפון אירן.

כדרורית המים היא צמח מים צף, הזעיר ביותר מבין צמחי הפרחים. תפוצתה מוגבלת כיום רק לגולן, והיא שרויה שם בסיכון עקב ירידת השפיעה במעיינות בגלל תפיסת המים במאגרים ובגלל רמיסת בקר. יש לשקול השבה ואזרוח בשרון.

היימן, ר.1981. הצומח של מקווי המים בגולן. עבודת גמר,המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
ויזל, י. וליפשיץ, נ. (1971). צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית לפי תצפיות בפיקסל
פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע
מספר התצפיות 0 0 0
בסך הכל פיקסלים 0 0 0

שם אנגליRootless Duckweed, Spotless Watermeal
שם ערבי
משפחהעדשת-המים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית לחה
כורוטיפרב-אזורי, צפוני וטרופי
אתר מרכזי לשימורעין-סומקה בשמורת עינות עורבים

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.2
10
פריפריאליות 0
ערך IUCN DD EW EX LC CR EN VU NT
הגדרת סיכון לפי הספר האדום פגיע
1 (2) גלילות
צמידות: בינוני
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

זליה מחומשת
אהל הגבישים
כף-צפרדע לחכית
דמסון רב-זרעים