שָׁבִיט אֵתְיוֹפִּי

Cometes abyssinica R. Br.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


שם נרדף
ש. חבשי
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
מזרח סודני
אתר מרכזי לשימור
הר צפחות
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
100.0

צמח חד-שנתי מסועף שגובהו 13-25 ס"מ, מכוסה בדלילות בשערות קצרות הדוקות למחצה. הגבעולים זקופים או אלכסוניים, נושאים עלים המסודרים בזוגות או בדורים של שלושה לכל אורכם. העלה אזמלני מוארך, אורכו 15-25 מ"מ, רוחבו 3-6 מ"מ והוא מחודד בראשו. דורי העלים מרוחקים זה מזה ודומים במקצת לעלים של מיני דבקה. בבסיס כל דור עלים יש חפים קרומיים זעירים המלווים גם את התפרחת. חפים כאלה אופייניים לבת-משפחת האלמוות בתוך משפחת הציפורניים. חפי התפרחת גדלים עם הבשלת הפרי לסבכה של חוטים מסועפים-מנוצים. הפרחים מסודרים בשלשות, בתפרחת דו-בדית דמויית קרקפת המתקשה עם ההבשלה לכדור סבוך שקוטרו 20-30 מ"מ. הפרחים ירקרקים, קטנים, ודומים לפרחים של הסוגים כנפן וערטל: חמישה עלי גביע קרומיים שאורכם 4-5 מ"מ המסתיימים בזיף מאונקל קלות; עלי כותרת קרומיים קצרים מעט מהגביע באורך 3 מ"מ; חמישה אבקנים, ממוקמים בין עלי הגביע ומאוחים בבסיסם, שגובהם משתווה לגובה הכותרת. הפרי הוא שקיק פחוס מעורה בגביע, מכיל זרע אחד שגודלו 2.3-4.5 מ"מ והוא בעל בליטה דמוית מקור שאורכה 1.2 מ"מ בראשו. עם ההבשלה נושרת כל הקרקפת דמויית כדור-הסבכה ומתגלגלת ברוח על פני הקרקע. יחידת ההפצה של שביט היא התפרחת כולה, בדומה לתפרחת של כנפן ושל רב-גולה. חלק מהפרחים בתפרחת מתפקדים רק כפרחי זכר ותורמים רק להצלחה הזכרית. הפריחה במרס ובאפריל.

הצמח נאסף, ב-1972 על ידי אבינעם דנין בנחל רודד, אולם לא אותר שם מאז. בשנות ה-90 נמצא על ידי דודי ריבנר בהר צפחות. כ-24 שנים לא נצפה בהר צפחות בו לא ירדו משקעים בתקופה זו, אולם באביב הגשום ויוצא הדופן של 2017 (מעל ל-50 מ"מ באזור אילת) אותר מחדש שם ונספרו כ-30 פרטים. מוערך כי יש כשלושה אתרים בארץ. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

ערוצי ואדיות אבניים חמים בכמות משקעים קטנה מ- 40 מ"מ, בהרי אילת הבנויים סלעים מגמתיים וסלעים מותמרים כהים.

מזרח האזור הסהרו-ערבי במדבריות הצחיחים של מצרים, סיני, סודן, אתיופיה, סומליה וערב. לא נמצא בדרום ירדן.

שביט הוא סוג קטן בן שני מינים בלבד, שגדלים מרג'סטן במערב הודו דרך דרום איראן וערב ועד סודן וקרן אפריקה. מין אחד הוא בן-שיח קטן והמין השני הוא חד-שנתי. במבנה הפרי אין הם קרובים לשום סוג אחר בציפורניים, וניתן לשער כי הם מייצגים קבוצה רליקטית שגדלה במדבריות סובטרופיים חמים קדומים ושרדה בקרן אפריקה ובדרום חצי-האי ערב. צמחים אחרים חשובים מקבוצה אקו-גיאוגרפית זו הם סוקולנטים וצמחי שושנת בשרניים כדוגמת דרקונית, מיני אלוַי (Aloe), ומיני אצבוע וקרוביו ממשפחת האסקלפיים. הסוג הקרוב ביותר לשביט במשפחת הציפורניים הוא כנפן אשר תפרחתו הקוצנית המתקשה דומה במקצת לחפים הקרומיים האשונים של השביט. קיימת אי בהירות בספרות לגבי הגדרת המין הגדל אצלנו, שכן שביט אתיופי המתואר בפלורה של מצרים (Boulos 1999, vol.1) הוא בן-שיח מעוצה בבסיסו, שגודלו 20-45 ס"מ, בעוד בפלורה פלשתינה המין מתואר כצמח חד-שנתי. לכן לפי הפלורה של מצרים והפלורה של סומליה המין שלנו הוא Cometes surattensis L.,שתפוצתו ממדבריות מערב הודו ופקיסטן דרך דרום איראן וחצי-האי ערב ועד סיני, אך אינו גדל כלל בצפון מזרח אפריקה. מין זה מתואר כצמח חד-שנתי אובליגטורי בעל עלים דמויי ביצה רחבים מ-6 מ"מ המתאפיין באונות חפי קרקפת פירות הנוטות כלפי מטה. תיאור הקרקפת הפורה הזו איננו מתאים לצמח שנמצא בהרי אילת וצויר בפלורה פלסטינה. לכן נדרש מחקר שדה בהרי-אילת ובסיני שיבהיר את זהות המין ותכונותיו. ניתן לשער כי צורת החיים של הטקסון שנמצא בנחל רודד בהרי אילת היא "בין-שנתית", כלומר רוב הצמחים מתים בשנתם הראשונה, אך לאחר עונת גשמים ברוכה חלק מהצמחים מתעצים בבסיסם וממשיכים לחיות לשנים הבאות. כך היא צורת החיים של מינים מדבריים נוספים דוגמת טורים זיפניים, ציפורנית דקיקה, כוכב ריחני ורכפה מגובששת.

  •  הצמח אותר עד כה רק פעמיים באתר אחד בגלילת הרי אילת, ואין מידע על אתרים נוספים ועל מגמות שינוי כלשהן. זהו צמח חד-שנתי או בין-שנתי הנובט רק בשנים גשומות נדירות, ולכן קשה מאד לאתר אותו. חסר מידע על מספר פרטים, גודל אוכלוסיות ובנק זרעים בקרקע.
  • המידע המועט מקשה על הערכת גורמי הסיכון, אך האוכלוסייה הקטנה שנצפתה, באזור השוליים הקיצוניים של התפוצה הגיאוגרפית, נתונה בסיכון בגלל עצם ממדיה הקטנים.
  • האתרים נמצאים בתחומי שמורת הרי אילת.
  • תפוצתו הגיאוגרפית רחבה למדי במדבריות שמדרום לישראל. אינו מופיע ברשימות של מינים אדומים ואין מידע מבוסס על מצבו בארצות אחרות.

יש להשקיע מאמצי חיפוש ואיתור של המין בהרי אילת לאחר גשמי ברכה לצורך קבלת מידע מעודכן על מצבו, ומכך לגזור מדיניות ניטור או ממשק. מהזרעים שנאספו ב-2017 עבור בנק הגנים יש להנביט ולגדל מספר צמחים שישתלו בגני מקלט (גן מדבר בקיבוץ סמר) ואכלוס בנחל שלמה ובהר צפחות.

צמח עשבוני חד-שנתי (ייתכן גם בין-שנתי) סודני נדיר ביותר אשר הרי אילת מהווים נקודת קיצון צפונית לתפוצה הגיאוגרפית שלו.