נֹאדִיד הַמַּיִם

Utricularia australis R. Br.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
U. vulgaris
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים תיכונית לחה
הולארקטי
אתר מרכזי לשימור
השבה לעמק החולה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (2)
% אתרים בשמורות
50.0

צמח רב-שנתי, לוכד חרקים ובעלי-חיים זעירים אחרים. הצמח צף על פני המים או טבול בתוכם, ולא מעוגן בקרקעית. בדרך כלל חסר הצמח שורשים ואם הם קיימים, משך חייהם קצר. הגבעולים רבים וחוטיים, בעלי פרקים ארוכים וגליליים, הנושאים שתי שורות של עלים נימיים. העלים מחולקים פעם או פעמיים ובעלי שפה משוננת. אונה אחת או כמה מאונות העלה מתפתחות לשלפוחית, המשמשת ללכידה ולטריפה של חרקי מים, סרטנים ובעלי-חיים זעירים אחרים. בתוך השלפוחית יש תת-לחץ ופיה מכוסה בקשווה (מכסה) שעשויה להיפתח כלפי פנים. הפתיחה נגרמת עקב גירוי הבא מארבעה זיפים רגישים לתנועה, הסמוכים לקשווה. עם הפתיחה חודרים לשלפוחית מים ובעלי החיים הנמצאים בתוכם ומיד אח"כ היא חוזרת ונסגרת. שערות כוכביות בדופן הפנימית של השלפוחיות מפרישות אנזימים שעוזרים בעיכול בעלי החיים. תוצרי הפירוק משמשים להזנת הצמח. התפרחת העשויה מספר פרחים, עולה מעל פני-המים. עוקץ הפרח ארוך מהחפה או מהגביע. הגביע דו-שפתי ובעל חמש שיניים. הכותרת צהובה, דו-שפתנית, בעלת דורבן שלועו סתום ע"י בליטה גבנונית של השפה התחתונה, וחלקה התחתון מאוחה לצינור. השפה התחתונה ארוכה ובעלת שלוש אונות, השפה העליונה קצרה יותר, תמימה או שסועה. שני האבקנים מעורים בבסיס הכותרת וזיריהם מורחבים. עמוד העלי חסר. השחלה עילית ובעלת מגורה אחת. ההאבקה נעשית ע"י חרקים. הפרי הלקט בעל זרעים מרובים. רביה וגטטיבית נעשית ע"י אברי תרדמה מיוחדים – טוריונים. הטוריון הוא קטע נצר באורך של 3-20 ס"מ, הנוצר מקודקוד של ענף ראשי או צדדי. הטוריון של נאדיד המים עטוף ריר ונושא עלים קעורים החופים זה על זה. העלים החיצוניים מחולקים ולעיתים גם עטויים שערות. הטוריונים נוצרים בסתיו ונובטים באביב. הפריחה חלה בקיץ.

הצמח נאסף פעמים ספורות בעמק החולה ובשרון בין שנות ה-20 וה-40 של המאה ה-20, אך נכחד מאז. בעמק החולה הוא נאסף ע"י נ. פינברון וד. זהרי בעין מלחה (בריד) וכן צוין גם משמורת החולה. בשרון הוא גדל בעבר בבריכת בטיח מצפון מזרח לחדרה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מים עמוקים יחסית,עומדים או זורמים לאיטם.

לנאדיד המים תפוצה עולמית נרחבת המקיפה אזורים ממוזגים באירו-אסיה וכן אזורים טרופיים, כולל הודו, דרום-מזרח אסיה ואוסטרליה. באגן הים התיכון הוא מופיע בפורטוגל, ספרד, צרפת, קורסיקה, איטליה, קרואטיה, בולגריה, טורקיה, מרוקו ואלג'יריה.

משפחת הנאדידיים היא משפחה קוסמופוליטית של מינים אינסקטיבורים (אוכלי חרקים) בבתי גידול מימיים, המונה 4 סוגים ו-245 מינים. המשפחה נגזרה ממשפחת הלועניתיים ונבדלת ממנה בכך שהיא כוללת מינים אוכלי חרקים ובעמדת הביציות בשחלה. הסוג נאדיד מונה 180 מינים שתפוצתם כלל עולמית והם טבולים במים מתוקים ומפתחים את שלפוחיות המלכודת ליצורים זעירים באונות העלים. בישראל נצפה פעמים אחדות בכמה מקווי מים מין נוסף – נאדיד עדין U. exolata. הדיווחים הם מהחולה, אחו גונן, בריכת בטיח ומבריכה ליד תל גזר, אך ככל הידוע הוא אינו מצוי עוד במקומות אלה וייתכן שהופעתו אקראית.

הצמח נכחד מישראל, ככל הנראה בגלל ייבוש מקווי מים והרעה באיכות המים. על אף תפוצתו הגיאוגרפית הנרחבת בעולם, הסטטוס שלו בארצות הים התיכון הוא NT (על סף איום, Near Threatened) כתוצאה מהסכנה הגוברת לבתי הגידול המימיים בארצות אלה.

הצמחים משמשים מזון לבהמות, ומקום הטלה לדגים.

מומלץ לנסות לאזרח מחדש במקווי מים ממקורות בארצות קרובות ובגנים בוטניים.

צמח מים טבול רב-שנתי בעל מלכודות הלוכדות יצורי מים זעירים. גדל בעבר במקווי מים באתרים ספורים בעמק החולה ובשרון אך נכחד. נפוץ למדי בעולם ומצוי גם ברוב ארצות הים התיכון, אך מתקרב שם לסף של איום בגלל הפגיעה המתמשכת במקווי המים המתוקים.

ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל. הוצאת רשות שמורות הטבע