בּוּצִין הַבָּשָׁן

Verbascum qulebicum Post (1888)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
J'ebel Druze Mullein
שם ערבי
ח'ירווע (ג'בל דרוז)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
יער סְפָר הררי וים-תיכונית
מזרח-ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימור
הר מירון ורכס נמנמן בחרמון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
בינונית
% אתרים בשמורות
25.0

צמח עשבוני ענק, רב-שנתי מונוקרפי ("דו-שנתי"), שגובהו 150-350 ס"מ. עמוד התפרחת זקוף, מסתעף לצורת מנורה ענפה שסעיפיה קשתיים עד חצי זקופים. אברי הצמח מכוסים שערות מסועפות דמויות קורים לבנים ארוכים, הנושרות עם הגיל מחלקיו העליונים. עלי השושנת ענקיים, מלבינים, שעירותם מוכית נעימה למגע (בהשוואה ליתר מיני הבוצין), אורכם 50-70 ס"מ – זאת שושנת העלים הגדולה ביותר בסוג בוצין ובכל צמחי ישראל! לעלה השושנת פטוטרת קצרה, צורתו ביצית-מוארכת ושפתו חרוקה. עלי הגבעול יושבים וצורתם לבובה בבסיסם ומחודדת בראשם. הפרחים יושבים בקבוצות בנות 3-7 פרחים לאורך הגבעולים. עוקצי הפרחים דקים, אורכם 5-7 מ"מ והם מתארכים בפרי עד 15 מ"מ. הגביע קרח, זעיר, אורכו 3 מ"מ. אונות הגביע מחודדות ודמויות סרגל. הכותרת גלגלית, קוטרה 20-25 מ"מ וצבעה צהוב. כל זירי האבקנים מכוסים בשערות שצבען סגול עמוק (נמצאו גם שערות צהובות). הפרי הלקט קרח בולט מהגביע, אורכו 4-6 מ"מ. הצמח פורח במאי–יוני - תאריכי פריחתו בגליל הם 16/6 – 12/5, האוכלוסיות ברום 1,400-1,650 בחרמון ממשיכות לפרוח במשך כל יוני.

גדל פרט לחרמון בשתי גלילות בלבד, בצפון הגולן ובגליל העליון - בגליל היה ידוע מ-5 אתרים – הר כפיר, הר מירון, עין הזקן, עין סמוכה והר הלל. אך בסקר המפורט שנערך בשנת 1990-1991 נותרו רק שתי נקודות, שתיהן בהר הלל. בגולן גדל בעיקר בהרי הגעש בצפון – הר אביטל-בנטל, הר חוזק, הר אודם, תל אל-מחפי, גבעת פזרה ותל חריעה, ברום 870-1,200 מטר. בחרמון הוא גדל בחגורה ההררית, באזור הר דוב ורכס נמנמן, בשטחים פתוחים ולא בחורש סגור. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרחות יער ושולי חורש שטופי שמש בהרים מעל 800 מטר. בגולן בצידי דרך, בבתות עשבוניות במדרונות ובמקומות מופרעים על בזלת וטוף. בחרמון – במדרונות גיר טרשיים ביער סְפָר הררי שטוף שמש ברום 1,300-1,650 מ'.

המין אנדמי לישראל ולדרום סוריה, וגדל בעולם רק בחרמון, בחורן (ג'בל דרוז), בצפון הגולן ובגליל העליון. המין תואר למדע על ידי פוסט, שאסף אותו לראשונה בתל קולייב, אחד מהרי הגעש של הבשן.

על הסוג – ראה בוצין בירותי. בוצין הבשן דומה בנופו הכללי ובשושנת עליו הגדולה לבוצין סיני. הוא נבדל מבוצין סיני בכסות שיער דמוי קורים של איברי הצמח לעומת כסות קצרה וצפופה ובלתי נעימה של בוצין סיני; באונות גביע צרות לעומת אונות רחבות של בוצין סיני; ובצורת ההלקט הצר והמוארך, לעומת הלקט ביצני רחב בבוצין סיני. מיני בוצין גדולי מידות נוספים הגדלים בצפון הארץ הם בוצין קיסריון ובוצין הגליל, אף הם נדירים. בוצין הבשן נבדל מבוצין קיסריון בתפרחתו המסועפת, ומבוצין הגליל הוא נבדל בעליו הענקיים ששעירותם לבידה לבנבנה.

  • מספר האתרים מוערך ב-15.
  • המין בולט למרחוק בתפרחתו ונראה לכאורה אטרקטיבי לקטיף, אך בזכות שעירותו הדוחה ובגלל משך החיים הקצר של הפרח אין חשש לקטיפתו.
  • רמת שמירת הטבע באזור הר מירון גבוהה, אך אוכלוסיות הגולן נמצאות בשטחים בנויים ובסכנת פיתוח ממשית. כל האתרים כלולים בשמורות טבע, למעט אתר תל אל-מח'פי בגולן. אתרי הגולן נמצאים בשטחים עם פוטנציאל פיתוח (בינוי) גבוה, חלקם בתחום ודאי לפיתוח.
  • מתוך 5 אתרים שנרשמו בגוש-הר מירון אותר למעשה רק אחד בסקר המינים הנדירים בשנת 1991. לא ברורה הסיבה לנדירוּת הרבה – יתכן שזו שעתו האחרונה של המין באזור.
  • הצמח גדל בדגם בודד Singletone" " בתוך כל אוכלוסייה, ועל כן מספר הפרטים קטן ביותר בכל אתר. מספר הפרטים המועט מהווה איום להכחדתו.

מומלץ לערוך סקר חוזר בגוש הר מירון ולנסות לאתר אוכלוסיות של בוצין הבשן ולנטר שתיים מהן באופן יסודי. מומלץ לדאוג לשימור וניטור של אתר ממוקד בחרמון, כי שם גדלה אוכלוסייה גדולה. מומלץ לשמור שטחים פתוחים בפסגת הר הלל, בכדי למנוע את הכחדת האוכלוסייה.

בוצין הבשן הוא צמח שושנת ענק, אנדמי לצפון ישראל ולהר הדרוזים, הגדל בישראל באתרים בודדים. מספר הפרטים מצומצם מאוד, מה שמהווה גורם מכריע לסכנה בקיום המין בישראל. לצמח חשיבות ביוגיאוגרפית רבה, והוא מייצג את הייחוד של אזור הַסְּפָר הגבוה והיובשני של הבשן, החרמון והגליל העליון המזרחי.