בִּקְיַת יִזְרְעֶאל

Vicia esdraelonensis Warb. & Eig (1928)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


שם אנגלי
Esdraelon Vetch
שם ערבי
טקוש אל-ביס, ביקה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מזרח ים-תיכוני (אנדמי)
אתר מרכזי לשימור
נחל עדשים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
6.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (3)
בינונית
% אתרים בשמורות
33.3

מטפס חד-שנתי עם קנוקנות. אורך הגבעולים 20-80 ס"מ. העלעלים מוארכים עד אליפטיים, קטועים עד מעוגלים בקצה. הפרחים ערוכים 1-2 על עוקץ תפרחת קצר (כ-1ס"מ), צבעם ורוד חזק. במרכז המפרש (שאורכו כ-2 ס"מ), מעל הסירה והמשוטים, יש כתם לבנבן ברור, וזה סימן ההיכר הבולט ביותר להבחנה במין. הגביע קטן, אורכו כ-8 מ"מ. הפרי – תרמיל קרח באורך 4-5 ס"מ, בתוכו 5-7 זרעים עגולים, חלקים, בגודל 4-5 מ"מ. פורח מסוף מרס עד אמצע מאי.

מין אנדמי לישראל, שנראה פעמים ספורות בלבד. גדל כיום באתרים מעטים בשלוש גלילות - בעמק יזרעאל (עין עדשים), בגליל העליון (מצפה הימים, 2 צמחים נצפו ב-1990 אך מאז לא אותרו מחדש) ובעמק החוּלה (גונן, כפר-סאלד). המין התגלה ב-1924 באזור ביצתי ליד בלפוריה (שמורת בלפוריה) בעמק יזרעאל, ותואר כמין חדש למדע על-ידי ורבורג ואייג. בעבר נאסף המין פעמים ספורות בלבד בעמק החוּלה (כפר סאלד, 1950; אחו גונן, 1963), בגליל העליון המזרחי (כפר גלעדי, 1927; מצפה הימים, 1990, שני צמחים בלבד) ובגולן (קונייטרה ומזרעה, על-פי מוטֶרד). כנראה שנכחד מרוב האתרים הללו. בעמק יזרעאל (בשדות תל עדשים) נמצא המין מחדש על ידי מעיין מרמלשטיין בתוך שדות חקלאיים ובסקר מינים נדירים ב-2014 נמצאו פרטים נוספים גם בשולי שדות ליד עין עדשים. ב-2015 נמצא שוב המין על ידי טליה אורון במאגר מים באחו גונן (עמק החולה). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שקעים לחים באדמות כבדות בשולי מעיינות ונחלים קטנים; אדמות עמוקות מוצפות בחורף ומשטחי צמחים חד-שנתיים בשולי שטחים חקלאיים על אדמה גרומוסולית.

מין אנדמי לצפון ישראל. בפלורה של סוריה ולבנון (Mouterde 1966) יש נתון על מציאתו בקונייטרה, לכן נכתב בפלורה פלשתינה כי המין אינו אנדמי לישראל אלא בעל תפוצה מזרח ים-תיכונית. אולם יש ספק לגבי הזיהוי של הצמח מקונייטרה.

על הסוג – ראה בקיית הבזלת. יש כמה מיני בקיה הדומים לבקיית יזרעאל, והתכונות המבדילות אותם ממנה הן - בקיית הביצות נושאת עוקצי תפרחת עם 3 פרחים בצבע קרם; בקיה תרבותית פרחיה סגולים, כמעט יושבים, ואין להם כתם לבנבן על המפרש; בקיה צהובה פרחיה צהבהבים, הגביע קרח והתרמילים שעירים ביותר. לא נמצאו צורות ביניים בין המינים.

  • תפוצת בקית יזרעאל בעולם מצומצמת ביותר, והיא מוגבלת רק לצפון ישראל, עם אוכלוסיות זעירות באתרים מעטים, באדמות לחות עונתיות. דגם תפוצה זה אופייני למספר מיני בקיה וטופח באזורנו (בקיית החוּלה, בקיית הבזלת, טופח עדשתי, טופח חכלילי). מינים אלה רגישים במיוחד להכחדה בשל דגם תפוצתם ובשל בית-הגידול שלהם, הנעלם תחת חקלאות מודרנית.
  • בארץ, וכנראה גם בעולם, נותרה רק אוכלוסייה יציבה יחידה, ולפחות עוד חמישה אתרים נכחדו בעקבות פיתוח ובינוי. האתר הקיים סמוך לישוב, ועומד בסבירוּת גבוהה לפגיעה.
  • מספר הפרטים בארץ ובעולם מוערך ב-100-1,000. זהו מספר פרטים זעום, המציב מין זה בסכנת הכחדה חמורה.
  • נצפתה חנטת פירות ויצירת זרעים, דבר המעיד על המשכיות הקיום מדי שנה.
  • רוב האוכלוסיות ששרדו אינן כלולות בתחומי שמורות טבע, למעט האוכלוסייה של הר מצפה הימים. 
  • במסגרת פעולות לשיקום נחל עדשים של רשות ניקוז בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, הושב המין אל גדות הנחל ב-2013 וב-2014 ונראה כי נקלט בהצלחה ופיזר זרעים. פעולות השבה נוספות נעשו על ידי רשות הטבע והגנים ב-2015 בשמורת בלפוריה ובחורשת המינים הנדירים בעפולה.
  • הצמח גם מגודל בכמה גנים בוטניים ובהם יוצרה כמות זרעים גדולה לגיבוי המין והשבתו.

מומלץ לשקם ולנטר שתי אוכלוסיות - 1. עין תל-עדשים (אינו מסומן במפה, נמצא בנחל עדשים קילומטר דרומית למושב). זהו האתר היחיד שנותר לפליטה. יש לשקול את הכרזתו כשמורה נקודתית, לגדר אותו, למנוע בו רעיית יתר והתפשטות שיחים ועצים מצלים, ולנטר את האוכלוסייה הקיימת. 2. מומלץ להשיב את המין לשמורת בלפוריה הסמוכה, ממנה תואר המין לראשונה למדע! יש למנוע שם רעיית יתר ולנטר את האוכלוסייה החדשה. רק לאחר לימוד שני האתרים הללו מומלץ להשיב את הבקיה לאתר לח רחוק יותר כדי להגן מהכחדה גיאוגרפית בשל קרבה רבה מדי. זרעים נאספו מהאתר ונמסרו למספר גנים בוטניים. יש לוודא שזרעים אלו נזרעו בחלקות מיוחדות, כפי שהובטח, ושאוספים מהן זרעים כל שנה. במקביל יש לנסות למצוא את אתר כפר סאלד ולהמשיך ולחפש מין זה באתרים נוספים בעיקר בגליל התחתון, באצבע הגליל ובגולן. מומלץ לבדוק את גודל בנק הזרעים של המין.

קטנית חד-שנתית אנדמית לישראל, אשר תוארה מעמק יזרעאל ונמצאת בסכנת כליה עולמית חמורה. ידועה כיום רק אוכלוסייה יציבה אחת (עין תל-עדשים), ואיסוף מקרי ממצפה הימים. בית-גידולו נהרס ומושמד באופן מתמיד בשמונים השנים האחרונות, ומכל האתרים, כולל האתר ממנו תוארה למדע, נכחדו האוכלוסיות.