עזנייה שחורה
Aegypius monachus

warning נכחד באזורנו
RE

העזנייה השחורה מוערכת כמין שנכחד כמקנן באזורנו (RE). תהליך ההכחדה התרחש ככל הנראה בתחילת המאה ה- 20 ומאז לא נצפו ניסיונות קינון של המין בארץ (אף כי פרטים מעטים נצפים כאן מדי שנה כחורפים, חולפים ואף מקייצים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה העזנייה השחורה כמין שנכחד באזורנו (RE).
RE הערכה אזורית נוכחית | RE הערכת אזורית קודמת | NT הערכה עולמית

בתי גידול מצוקים בחבל הים-תיכוני, יער פארק וחורש פתוח
סטטוס בארץ יציב
סטטוס קינון בארץ קינן בעבר
אופי הנדידה מין יציב
רצועות זואוגיאוגרפיות ים תיכוני
תצורת נוף הררי, מצוקים
תצורות צומח חורש, שיחייה, בתה
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית
מיקום הקן עצים
סוגי מזון פגרים
שיחור מזון על הקרקע
גדלי גוף גדול (מעל 1000 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת, ציד ולכידה

מין של נשר אוכל פגרים גדול מאד וכהה המאכלס מדרונות הרים מיוערים ומקנן על עצים.
צבעה של העזניה הבוגרת חום כהה אחיד למדי, למעט כיפה בהירה וראש קירח. הצעירים כהים יותר ולנוצותיהם גוון שחור מבריק. המקור גדול וחזק מאוד.
בתעופה ניכרת בכנפיים מלבניות, ארוכות ורחבות, הזנב הקצר.

העזניה השחורה היא כיום חורפת וחולפת נדירה בגולן, בגליל, בנגב ובערבה. בעבר תועדה כמקננת בצפון הארץ.
זוג בודד קינן במצוק הארבל ב-1864 (טריסטרם 1867). תצפיות נוספות בחודשי הקיץ נרשמו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 באזור הר-תבור, יריחו וירושלים, אולם אין עדויות לקינונים נוספים (Shirihai 1996).

מקננת באזורים הרריים ומצוקיים באקלים ים-תיכוני או ערבתי, הקינים בדרך-כלל על עצים. בחורף ובנדידה נראית גם בנופים פתוחים ומישוריים.

העזניה השחורה קיננה בצפון הארץ עד לתחילת המאה ה-20. בעשורים האחרונים היא חולפת וחורפת נדירה, בעיקר בגולן ובגליל. הסבירות שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכת כנמוכה.

הסיכויים שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכים כנמוכים, בגלל צמצום האוכלוסייה בדרום-מזרח אירופה, ומצב שמירת הטבע בארצות השכנות (סוריה, לבנון ותורכיה) שאינו מאפשר קיום של אוכלוסייה רציפה מאירופה למזרח התיכון. מאידך, המין מקבל עדיפות גבוהה לביצוע ממשק פעיל להשבתו לטבע (הצופה ומירוז 2015, תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל) בשל תפקידו החשוב באיתור ובפתיחה של פגרים באזורים מיוערים ובמקביל, התבגרות החורשים הטבעיים והנטועים בצפון הארץ.

  • הצופה, א. ומירוז, א. 2015. תכנית אב לשימור העופות הדורסים בישראל. מסמך פנימי של רשות הטבע והגנים.
  • פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
  • עמוד המין ב-Birdlife International
  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת זרון סוף
זרון סוף
זרון סוף
נכחד באזורנו RE
תמונה מאת דיה שחורה
דיה שחורה
דיה שחורה
נכחד באזורנו RE
תמונה מאת פרס
פרס
פרס
נכחד באזורנו RE
תמונה מאת עזניית הנגב
עזניית הנגב
עזניית הנגב
נכחד באזורנו RE