בתי גידול | בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, יער פארק וחורש פתוח, גידולי שדה ושדות בור, אזור חקלאי כפרי |
סטטוס בארץ | חורף, חולף, יציב |
סטטוס קינון בארץ | קינן בעבר |
אופי הנדידה | נודד קצר-טווח \ נודד חלקי |
רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
תצורת נוף | מישורים ועמקים |
תצורות צומח | יער, עצייה |
צפיפות צומח | נמוכה \ דלילה \ פתוח, בינונית |
מיקום הקן | עצים |
סוגי מזון | חסרי חוליות, חולייתנים יבשתיים, פגרים, דגים |
שיחור מזון | באוויר, על הקרקע |
גדלי גוף | בינוני (500 - 1000 גרם) |
גורמי סיכון | התחשמלות והתנגשות בכבלים, הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרעלות עופרת |
עוף דורס בגודל בינוני המרבה לדאות ולבלות באוויר. כנפיה ארוכות וכפופות מטה, וביחד עם הזנב הארוך והממולזג משוות לה מראה "גמלוני".
צבעה הכללי חום כהה אחיד למדי. בתחתית הכנף ניכרים "חלונות" בהירים באברות היד הפנימיות ו ה"אצבעות" כהות. לפרטים רבים יש ראש אפור ו"משקפיים" כהים סביב העין.
הצעיר מעט בהיר יותר ומנוקד בגב ובראש.
הדיות הן אוכלות-כל ומרבות לבלות במזבלות ובמטמנות אשפה. כמו כן הן לוכדות חרקים מעופפים ומבלות באוויר זמן ממושך לשם כך.
חורף וחולף שכיח. בשני העשורים האחרונים לא נצפה בארץ קינון. זוג בודד נראה בתצוגת חיזור במורדות החרמון בקיץ בשנים 1998–2000 (אוהד הצופה, בע"פ).
עשרות זוגות קיננו בעבר בצפון הארץ ובמרכזה, דרומה עד למקווה ישראל, עד לאמצע המאה הקודמת. האוכלוסייה המקננת, בדומה לאוכלוסייה החורפת, הושמדה בעקבות הרעלות במהלך שנות ה- 1950. הקינון התחדש בשנות ה- 1980, ומספר זוגות (לכל היותר חמישה) קיננו בצפון עמק החולה ובמורדות החרמון (פז 1986, Shirihai 1996). אתרי קינון אלה ננטשו במהלך שנות ה- 1990 (אוהד הצופה, אפריים אזוב, בע"פ), גם במקרה זה גורם הפגיעה היה ככל הנראה הרעלות משניות (מירוז ואלון 2001).
הדיה נכחדה ככל הנראה בעיקר כתוצאה מהרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. הדיות חשופות במיוחד להרעלות בשל היותן אוכלות-כל ואוכלות פגרים, והן עשויות להיפגע הן מקוטלי חרקים והן מקוטלי מכרסמים.
המין קיבל תעדוף נמוך לביצוע ממשק פעיל להשבתו (הצופה ומירוז 2015, תכנית ממשק לעופות הדורסים בישראל) בגלל הגורמים הבאים:
- חלק מגורמי ההכחדה עדין פעילים בשטח
- האוכלוסייה העולמית נמצאת במגמת עלייה
- הסיכויים שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי מוערכים כגבוהים, בגלל התפשטות המין במזרח אירופה והעלייה המתמשכת במספר הפרטים החולפים והחורפים בישראל.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |