בתי גידול | בריכות, מאגרים ומקווי מים המוקפים בסבך צמחיה, עמקים לחים |
סטטוס בארץ | יציב |
סטטוס קינון בארץ | קינן בעבר |
אופי הנדידה | מין יציב |
רצועות זואוגיאוגרפיות | ים תיכוני |
תצורת נוף | מישורים ועמקים, ביצות, בתי גידול לחים, גופי מים מתוקים |
תצורות צומח | סבך ביצה וגדות נחלים |
צפיפות צומח | בינונית, גבוהה |
מיקום הקן | סבך גדה/צמחיה צפה |
סוגי מזון | חולייתנים יבשתיים, דגים |
שיחור מזון | על הקרקע |
גדלי גוף | בינוני (500 - 1000 גרם) |
גורמי סיכון | הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, ייבוש ופגיעה בביצות ובמקווי מים |
הגדול והשכיח מבין ארבעת מיני הזרון הנצפים בישראל. מציג דו-פרצופיות זוויגית בולטת, הזכר קטן יותר ובהיר ולכנפיו גוון אפור-כחלחל, לנקבה גוונים חומים כהים ורק ראשה וכתפיה צהבהבים.
מרבית התצפיות בארץ הן בנקבות וצעירים. השיחור למזון מבוצע תוך ריחוף וגלישה בגובה נמוך מעל לשדות לחים ושולי מקווי מים, בכדי לאתר ציפורים ומכרסמים קטנים המהווים את עיקר המזון.
כ- 15 זוגות קיננו בעמק החולה עד 1953, זוג בודד קינן באזור יבנה ב- 1918. עם יבוש החולה נכחדה האוכלוסייה המקננת. פרטים בודדים, רובם צעירים, נראו בשנות ה- 1980 במהלך חודשי הקיץ בעמקים הצפוניים ובגולן, וזוג אחד ככל הנראה קינן באגם כפר-ברוך ב- 1982 (Shirihai 1996).
מקנן בביצות, אגמים ונחלים שלגדותיהם סבך צמחיה נרחב. בארץ נצפה באזורים של שדות לחים, בריכות דגים ומאגרים.
גורמי ההכחדה העיקריים היו:
- הרס מקומות החיוּת – יבוש והרס ביצות ובתי גידול לחים, ובפרט יבוש ביצת החולה.
- חומרי הדברה – כמו מרבית העופות הדורסים, נפגעו גם זרוני הסוף מהרעלה משנית של מכרסמים ואוכלי זרעים אחרים, בעיקר בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת
זרון הסוף נכחד כמקנן בישראל במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, בעקבות ייבוש ביצת החולה ומקווי מים נוספים בעמקים הצפוניים, במקביל להרעלות משניות מחומרי הדברה חקלאיים. הסבירות שהמין ישוב לקנן בישראל באופן טבעי וללא ממשק מכוון מוערכת כנמוכה עד בינונית.
הרחבת אזורי סבך ביצה בעמקי הצפון ובמיוחד בעמק החולה תגדיל את ההסתברות שהמין ישוב לקנן בארץ באופן טבעי.
המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת
ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.
ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).
מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.
מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.
נדירות | |
פגיעות | |
אטרקטיביות | |
אנדמיות | |
המס' האדום | |
פריפריאליות | |
ערך IUCN | |
הגדרת סיכון | |