סיס הרים

Apus melba

סיס הרים מוגדר בקטגוריית "מידע חסר" (DD) בגלל שאין בידנו די מידע בכדי להעריך את מצבו של המין בישראל. במהדורה הקודמת של הספר האדום הוגדר סיס ההרים כמין ש"אינו בסיכון" (LC), וגם כיום הוא מקייץ שכיח למדי.

בתי גידול	מצוקים בחבל המדברי, מצוקים בחבל הים-תיכוני
סטטוס בארץ	חולף, מקיץ
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף	הררי, מצוקים
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	מצוקים, מבנים וחורבות
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	באוויר
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	אינם ידועים

כמו סיסים אחרים מבלה כמעט את כל עיתותיו באוויר. מותאם באופן מובהק לתעופה - הגוף מוצק והכנפיים ארוכות, צרות ומחודדות.
המקור קטן ומשולש ונוטה מעט כלפי מטה. מפתח הפה רחב מאוד ומאפשר את לכידת החרקים באוויר. הזנב קצר וממוזלג. נוצות הגוף חומות-אפורות, הבטן והגרון לבנים וביניהם מפריד פס צוואר חום. המעוף מתאפיין בחבטות כנף עמוקות ומהירות ומיד לאחריהן גלישה. בזמן שיחור מזון מבצע תמרונים מהירים, תוך השמעת רצפים של קריאות חדות.
זוהי ציפור חברתית המקננת במושבות ועפה בלהקות גם באזורי החריפה.

חולף שכיח, מקייץ - מקנן שכיח למדי וחורף נדיר. במהלך הנדידה חולפות להקות של סיסי הרים בכל רחבי הארץ.
סיסי ההרים מקננים במרבית האזורים ההרריים בישראל, מהחרמון והגליל העליון עד הר הנגב ומצוקי מדבר יהודה בדרום.

מקנן במושבות באזורים הרריים ומצוקיים. הקנים ממוקמים פעמים רבות בתקרה של כוכים ומערות גדולות. באירופה מקנן גם בבניינים גבוהים, בדומה לסיס החומות, וגם בארץ הוא מקנן לעיתים מתחת לגשרים גבוהים ובתוך מנהרות כבישים.

• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.