תחמס מצרי
Caprimulgus aegyptius

warning בסכנת הכחדה חמורה
CR (D1)

author name השתתף: אסף מירוז

התחמס המצרי מוגדר כמין ב"סכנת הכחדה חמורה" (CR) בשל גודלה המזערי של האוכלוסייה המקננת, המוערכת בפחות מ- 50 פרטים בוגרים. - במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוערך התחמס המצרי כמין בקטגוריית "מידע חסר" (DD). השינוי במעמד המין משקף גילויים חדשים על תפוצת הקינון שלו בארץ ועל גודלה הפוטנציאלי של אוכלוסייתו.
CR הערכה אזורית נוכחית | DD הערכת אזורית קודמת | LC הערכה עולמית

בתי גידול מישורים במדבר, מלחות במדבר, חולות הנגב והערבה
סטטוס בארץ מקיץ
סטטוס קינון בארץ מקנן
אופי הנדידה נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות סודני
תצורת נוף מישורים ועמקים, דיונות חול
צפיפות צומח נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן קרקע
סוגי מזון חסרי חוליות
שיחור מזון באוויר
גדלי גוף קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות

תחמס שגווניו חוליים ואחידים למדי, המאכלס אזורים מדבריים. פעיל בלילה ובשעות היום נח בצל שיח או קפל קרקע. מעופו נמוך בדרך כלל, עם נסיקות חדות ללכידה של חרקים מעופפים. שקט במשך מרבית חודשי השנה ורק בעונת הקינון משמיע את שירתו הצורמנית והמנסרת.

יציב מקנן נדיר ביותר בדרום בקעת הירדן ויתכן גם בצפון הערבה. כמו כן חולף במספרים קטנים בסתיו ובאביב, בעיקר בדרום הנגב והערבה.
עד לאמצע המאה ה- 20 קינן על פני שטחים נרחבים יותר, כולל שפלת החוף, והעדות האחרונה לכך היא גוזל שנאסף ליד פרדס חנה ב- 1947 (מרום 1960, פז 1986, Shirihai 1996). אוכלוסייה זו נכחדה ככל הנראה כתוצאה מהפיתוח הנרחב שהתרחש בכל החבל הים-תיכוני של ישראל, כמו גם מהשימוש בקוטלי חרקים בחקלאות. עדויות לקינון בחבל המדברי נרשמו בצפון הערבה ב- 1992 (עדי גנץ וחובריו, בע"פ), בכיכר סדום באביב 2012 (יואב פרלמן בע"פ) וב- 2016-2017 התברר שהמין מקנן במספרים קטנים בשטחים חוליים בצפון ים המלח (עדי גנץ, אמיר בן-דב, מידע לא מפורסם). האוכלוסייה באזור זה ככל הנראה יציבה והיא מונה כמה עשרות פרטים (כ- 20 פרטים נצפו בתצפית אחת).

שטחי הקינון ושיחור המזון של התחמסים המצריים בדרום בקעת הירדן מאוימים כיום על ידי פיתוח לצרכי צבא וחקלאות.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

התחמס המצרי הוא מין שזוהה רק לאחרונה כמקנן בישראל, לאחר שנחשב כנכחד במשך עשרות שנים. למרות שמחקר האוכלוסייה המקננת נמצא עדיין בחיתוליו, נראה שאוכלוסייה זו קטנה ביותר ומוגבלת למקומות חיות ייחודיים, חלקם נמצאים בסכנה מיידית לפיתוח.

  • Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
  • Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.
author name השתתף: אסף מירוז

מפת תפוסה נוכחית

מפות קינון

המפות המוצגות כאן מספקות מידע ויזואלי על תפוצת הקינון של המין בישראל בעבר ובהווה ואת השינויים בתפוסה ובצפיפות הקינון במהלך תקופת ההשוואה. לקריאה נוספת


שפע יחסי 2010-2020

ערכי צפיפות הקינון בעשור הנוכחי כפי ששוקללו מחוות הדעת של צפרים ומרישומי תצפיות במאגרי מידע.

שפע יחסי 1980-1990

ערכי צפיפות הקינון מבוססים בעיקר על הספר עוףי ישראל (Shirihai 1996).

הפרש תפוסה 1990-2020

מפה המבטאת הבדלים בתפוצת הקינון של המין בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה המשוקללת העכשווית. ערך שלילי - המין קינן בעבר במשבצת והוא אינו מקנן בה בהווה, ערך חיובי - המין לא קינן בעבר במשבצת והוא מקנן בה בהווה, אפס - אין שינוי בתפוסה.

הפרש שפע יחסי 1990-2020

מפה המבטאת את השינויים בשפע היחסי של המין בכל אחת ממשבצות תחום התפוצה, בין מפת הקינון של שנות ה- 1980 לבין הערכת הרבייה העכשווית המשוקללת. ערכים שליליים - ירידה בשפע, ערכים חיוביים - עלייה בשפע, אפס - אין שינוי בשפע.


נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת תחמס אירופי
תחמס אירופי
תחמס אירופי
חסר מידע DD
תמונה מאת תחמס נובי
תחמס נובי
תחמס נובי
עתידו בסכנה VU
תמונה מאת סיס הרים
סיס הרים
סיס הרים
חסר מידע DD
תמונה מאת סיס חומות
סיס חומות
סיס חומות
חסר מידע DD