תחמס נובי

Caprimulgus nubicus

התחמס הנובי מוערך כמין ש"עתידו בסכנה" (VU) בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתו (פחות מ- 250 פרטים בוגרים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדר התחמס הנובי כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי לטובה שחל במעמד המין משקף התייצבות ואף הטבה מקומית במצב האוכלוסייה והתפשטות שלה לערבה הצפונית, לאחר שבתחילת שנות ה- 2000 היה מוכר התחמס כמקנן בכיכר סדום בלבד.

בתי גידול	מישורים במדבר, מלחות במדבר
סטטוס בארץ	יציב
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד קצר-טווח \ נודד חלקי
רצועות זואוגיאוגרפיות	סודני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, מלחות
צפיפות צומח	בינונית
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	באוויר
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, הרס וקיטוע מקומות החיות, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי

הקטן בתחמסי ישראל, בעל גוון חום – חלודי בהיר, וכתמים לבנים בכנף ובקצות הזנב הבולטים בתעופה. הזוויגים דומים. שירת הזכרים נשמעת כנביחת כלב רחוקה, והיא מושמעת בחודשי האביב והקיץ.
ניזון בעיקר מעשים שאותם הוא מאתר בתצפית מהקרקע, תוך שהוא נעזר בעיקר בחוש הראייה, ולכן פעיל יותר בלילות בהם תאורת הירח חזקה.

יציב ומקייץ-מקנן נדיר בצפון הערבה ובשקע ים המלח. האוכלוסייה מוערכת ב: 60 - 70 זוגות בכיכר סדום, 10 - 20 זוגות בערבה הצפונית, 5 - 10 זוגות בצפון ים המלח וזוגות בודדים בערבה הדרומית (חביב ופרלמן 2016, מורן בקיש בע"פ, נועם וייס בע"פ), סה"כ כ- 75 עד 100 זוגות.
עד לתחילת שנות ה- 1980 היה מקנן מצוי למדי בחלקים נרחבים של עמק הערבה ובקע ים-המלח וכן בעמק הירדן צפונה עד בית-שאן. ירידה חדה במספר הפרטים ובתחום התפוצה נרשמה במהלך שנות ה- 1980, ובסופן הוערכה אוכלוסיית המין ב- 15-20 זוגות בערבה וזוגות בודדים בעמק הירדן ובעמק בית-שאן (Shirihai 1996).

מלחות עם אשלים פזורים, מישורי חמדה ודיונות חול עם צומח דליל באקלים מדברי סודני.

הרס מקומות החיוּת – בעיקר על ידי התרחבות שטחי חקלאות על חשבון מלֵחות.
- הרעלות – המין ככל הנראה נפגע על ידי חומרי הדברה קוטלי-חרקים.
- דריסה ע"י כלי רכב - המין רגיש מאוד לדריסה בגלל נטייתו של התחמס להישאר קפוא על מקומו בעת שהוא מסונוור על ידי פנסי רכב.
- הפרעות ישירות – בעיקר על ידי מטיילים ברכבי-שטח.

עד היום לא בוצעו פעולות שימור ייעודיות למין זה.

מומלץ לשמר ולהגן סטטוטורית על שטחי ליבה שבהם מתקיים קינון צפוף יחסית של תחמסים.

• חביב, א. ופרלמן, י. 2016. סיכום ניטור תחמס נובי (Caprimulgus nubicus) במלחת סדום, קיץ 2015. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• פרלמן, י. 2005. על מצבו של התחמס הנובי בישראל. העזניה 33, הוצאת טבע הדברים והחברה להגנת הטבע.
• פרלמן, י., שוחט, א. ולבינגר, ז. 2009. סקר אטלס ציפורים בערבה סיכום שנת 2009. דו"ח מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Shirihai, H., 1996. The Birds of Israel. Academic Press, London.
• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.