שדמית אדומת-כנף

Glareola pratincola

שדמית השדות מוגדרת כמין "בסכנת הכחדה" (EN) בשל גודלה הקטן של אוכלוסייתה (פחות מ- 250 פרטים בוגרים). במהדורה הקודמת של הספר האדום (2002) הוגדרה שדמית השדות כמין "בסכנת הכחדה חמורה" (CR). השינוי במעמד המין משקף התייצבות במספר הפרטים המקננים בשני העשורים האחרונים.

בתי גידול	גידולי שדה ושדות בור, עמקים לחים
סטטוס בארץ	מקיץ, חולף
סטטוס קינון בארץ	מקנן
אופי הנדידה	נודד ארוך-טווח
רצועות זואוגיאוגרפיות	ים תיכוני, אירנו-טורני
תצורת נוף	מישורים ועמקים, מרחב כפרי
תצורות צומח	חקלאות - גידולי שדה
צפיפות צומח	נמוכה \ דלילה \ פתוח
מיקום הקן	קרקע
סוגי מזון	חסרי חוליות
שיחור מזון	באוויר
גדלי גוף	קטן (עד 500 גרם)
גורמי סיכון	הרעלות מחומרי הדברה חקלאיים, פגיעה בקינים במהלך העיבוד החקלאי, לחצי טריפה מוגברים מצד מינים פולשים ומתפרצים

השדמית היא חופמאי קצר-רגליים ועדין, ניכרת בכנפיה הארוכות, בזנבה המפורץ ובמעופה הקליל והמרחף, המזכיר מעוף של שחפית.
זהו עוף חברותי שחי בלהקות קטנות וניזון בחרקים הניצודים בעיקר באוויר.

שדמית השדות היא מקייצת מקננת נדירה ביותר וחולפת שכיחה למדי.
האוכלוסייה המקננת כיום היא שרידית ומקוטעת, במושבות קטנות בעמק החולה (20 – 30 זוגות), דרום הגולן (5 – 10 זוגות), עמק בית שאן (5 – 10 זוגות) ולעיתים גם בשפלת יהודה (עד 5 זוגות). השדמיות מקננות בעיקר בשדות חקלאיים ולכן מושפעות מאוד משיטות העיבוד החקלאי, בעמק החולה מבוצע פרויקט שימור בשיתוף החקלאים (עזרא חדד, אבנר רינות, נדב ישראלי, בע"פ, כברא וחובריה 2013, 2014).
בעבר המין היה מקייץ שכיח ומאות רבות של זוגות קיננו בעמקים הצפוניים והמזרחיים, במישור החוף ובשפלה. ירידה תלולה במספר המושבות ובגודל האוכלוסייה נרשמה החל משנות ה- 1950, והמין נעלם כמעט כליל עד לסוף שנות ה- 1980.

מקננת בחבל הים תיכוני, בעיקר בשדות מעובדים עם צומח נמוך או בשדות מרעה רמוסים וליד מקווי מים. בנדידה נראות השדמיות בכל אזורי הארץ, בשדות חקלאיים ובאזורי בריכות ומאגרים.

חומרי הדברה – השדמית נפגעה קשה מהשימוש האינטנסיבי בקוטלי חרקים, וזו כנראה הסיבה העיקרית לירידה החדה בגודל אוכלוסייתה בשנות ה- 1960 וה- 1970.
- הפרעה ישירה – השדמית מקננת בשדות חקלאיים פעילים דוגמת בוטנים, תירס וכותנה בתחילת תהליך הנביטה, שבהם תנועה רבה של כלים חקלאיים, הפוגעת בהצלחת קינון.
- מינים מתפרצים - גידול בלחצי הטריפה בגלל ריבוי מינים מתפרצים דוגמת עורבים, תנים וחזירים.

מרבית מושבות הקינון מנוטרות מדי שנה ובעזרת שיתוף פעולה עם החקלאים נעשה מאמץ לשמור על הקינים ועל האפרוחים מפני פגיעה.

שדמית אדומת כנף היא מין נודד שהושפע בעבר בעיקר מהשימוש הבלתי מבוקר בחומרי הדברה חקלאיים. אוכלוסיית השדמיות בישראל היא כיום קטנה מאוד ומהווה רק שריד של תפוצתה בעבר, כאשר מרבית מושבות הקינון נמצאות בשטחים חקלאיים והן חשופות לפגיעה מהעיבוד החקלאי. האיום העקרי המשפיע עליה הוא העיבוד החקלאי, הפוגע בהצלחת הקינון.

• ישראלי, נ., לבינגר, ז., אורון, ט. והצופה, א. 2011. מיזם הגנה על קינון שדמית אדומת כנף בצפון הארץ. דו"ח לקרן דוכיפת.
• כברה, ל. 2013. קינון שדמית אדומת כנף בעמק החולה - סיכום עונת מחקר ראשונה.
• פז, ע. 1986. עופות. מתוך אלון, ע. (עורך), החי והצומח של ארץ ישראל. כרך 6. הוצאת משרד הביטחון, ישראל.
• עמוד המין ב-Birdlife International

• Symes, A. 2013. Species generation lengths. Unpublished, BirdLife International.